קראתי את הספר בנעורי והנה יצאה מהדורה חדשה שלו, בתירגום חדש בהיר קולח , בשפה מודרנית.
הרקליטוס צדק :"פנטה ריי" שפירושו הכל זורם. אין אדם נכנס לאותו נהר פעמיים, במקרה הזה לא הנהר השתנה אלא האדם.
בנערותי , כל ביטוי בנושא קשרים ומין היה מרגש, קריאת הספר היום האירה תיאורים נאיביים בנושא, מול המצאי של הספרות המודרנית.
ובכל זאת נהניתי. כי הספר מאיר תקופה.
<mark>קזנובה</mark> חי במאה ה 18. עצם העובדה שלמד משפ

חבל על הזמן. ובכל זאת שתי נקודות לטובת הספר:

א. בעניין הזמן - ובכן <mark>קזנובה</mark> שוטח בפנינו בכנות את חייו, החל בבחור צעיר ומבטיח שחולש על כל נערה בסביבה וכלה במזדקן שלא יכול להפסיק להשתלח בבנות ועושה
צחוק מעצמו, לאורך הדרך אפשר לראות את התמורות בחיי אדם מהגאוה והתקוות של גיל צעיר, את הפשרות בהתבגרות ובמקרה שלו הנלעגות שבזיקנה.

ב. למדתי להכיר את המאה ה 18 שקרובה מבחינה תרבותית וחברתית למאות ש

“חשתי כי מיום לידתי נועדתי למין היפה”.

זהו סיפור חייו של <mark>קזנובה</mark>, המאהב הדגול.
סיפור על אהבה ומשיכה, על נדודים בין מדינות ובין נשים ועל הצלחות וכשלונות.
זו ספר המתאר את קורותיו, את אהבותיו ואת הנורמות והמנהגים שהיו נהוגים באירופה באותה תקופה.

<mark>קזנובה</mark> נחשב, בחייו ולאחר מותו, לאחד מהאישים הבולטים ביותר באירופה של המאה ה-18.
הוא נהג להסתובב בחצרות בני המלוכה והאצולה באירופה, התקבל בברכה אצל הא