כתיבה חדה, צינית ומשופשפת כיאה לאחת מהסופרים המדהימים ביותר של המאה. דמויות אנושיות להפליא, מתחבטות ומסתבכות ללא הרף באינטרקציות החברתיות שלהן בקלאמזיות גאונית, ומציאותית כל כך, שרק סופרת חריפה ושופעת מודעות עצמית מסוגלת לה.
אחרי הארי פוטר יש משהו מאוד ארצי, מאוד קרוב לבית, בכתיבה הזאת. פתאום הדמויות מרגישות, חושבות ונשמעות לנו כמו מישהו שהיינו יכולים להכיר. אין שום קורטוב לחשיבות עצמית שאופפת או