לכבוד הוא לי להיות כותבת הביקורת הראשונה.
אתחיל בעובדה ש<mark>דבורה אגרנוב</mark> ז"ל, כותבת הספר, היא סבתא של חבר טוב שלי, עמרי, שלומד איתי רפואה בבוקרשט והוא נפש מאד מיוחדת.. כזו שלוקחת את עוולות העולם על גבה.. כל כך אמיתי שלפעמים מתקשה בנימוס או ויסות עצמי.
לפני מספר חודשים נפטרה סבתו, הסופרת לעיל, ולעמרי היה חשוב שאכיר את הדמות שהלכה בדרך כל בשר וליוותה אותו 24 שנים, כך הגעתי לספר,
ששכב על שידת המיטה של