מילכוד 22 הוא הספר הכי אדיר שאי פעם נכתב.

הוא גאוני מהמון סיבות - כמו נניח הפתיחה אולי הכי טובה לספר ever: ״היתה זו אהבה ממבט ראשון. בפעם הראשונה בה ראה יוסאריאן את הכומר הוא התאהב בו אהבה מטורפת״- וזו לא תהיה הגזמה לומר שקראתי אותו יותר מ100 פעמים
עוד סיבה לכך שהספר הזה מעולה, היא שהוא ישראלי ממש ופשוט קל להזדהות אתו. קשת הבלאגנים והאיוולות (ככה כותבים איוולת ברבים?) שבספר, מתאימות אחד לאחת

ספר מעניין. סיפור מקביל לצה"ל. חייל מתגייס לצבא ואנחנו מלווים אותו מהיותו מגוייס טרי ועד לשחרור. מה קורה שם, במרווח הזה? אנשים מוזרים, מצחיקים, עם רעיונות מטורפים, אני חושבת שהמילה הנכונה היא אסקפיזם. (שלהבנתי מדובר בחשיבה על מהות דבר מסויים, לפעמים שולי, והעצמתו)
מתחיל מצחיק, אבל לאט לאט נהיה רציני. וכשהגעתי לסוף פשוט קיוויתי 2 דברים. שהגיבור יישאר בחיים, ושהמציאות היא אחרת. כי צה"ל שמשתקף בסיפו