אהבתי ונהנתי.
עלילה שבקלות יכולה היתה להיות לעוד סיפור מתח סביר אך סטנדרטי ואפילו בנאלי, טובלה בקורטוב של מיסטיקה (או מדע בדיוני, אם תרצו) ונהייתה לספר זורם, כיפי ולא שגרתי.
אימה אבל לא...זוועה אבל מבודחת...רשע אבל בקריצה.
כן, זיהיתי משהו מוכר וכשלמדתי (כאן) שהכותב חולק גנים עם סטיבן קינג, מקור ההשראה נראה ברור, אם כי, בפירוש מדובר בהשראה בלבד.
לא סטיבן קינג של הניצוץ או של מיזרי, יותר זה של