****


אבא שלי היה חרט במוסך של אגד. בין השאר, ירשתי ממנו נטייה לעבודה עם הידיים, חיבה ללהסתובב בבית עם תחתונים, פדנטיות, חריצות, סיפור סיפורים והומור (למרות שאצלו זה מתבטא בבדיחות שנשמעות יותר טוב באידיש ואצלי בסרקזם מר ועוקצני). אבא של <mark>ג'ו היל</mark> הוא סופר אימה ומסתורין בשם סטיבן קינג. ג'ו ירש ממנו יכולת כתיבה מופלאה, אהבה למקצוע והומור שחור, מרושע ומשעשע לאללה.

נכנסתי ל"צומת ספרים" מתוך אימפו

קשה עד בלתי אפשרי לקרוא את "קרניים" תוך כדי התעלמות מהעובדה שמדובר בבנו של סטיבן קינג. הבחירה שלו לעסוק בתחום שאביו נחשב למלך הבלתי מעורער שלו גורמת להשוואה בלתי פוסקת בין השניים. אני גדלתי על סטיבן קינג, הוא היה אחד הסופרים האהובים עליי כנערה. אהבתי את ההתעסקות שלו באנשים פשוטים וקטנים, עם תשוקות גדולות וטירוף עצום. לאחרונה קראתי שוב את ספרו "דברים שצריך" שללא כל עוררין, זה הספר האהוב עליי ביותר

גרגור סמסא. אני לא מאמינה שאני זוכרת את השם הזה, אבל אני זוכרת. בוקר אחד מתעורר גרגור סמסא בבוקר, ומגלה שהוא הופך למקק. <mark>ג'ו</mark>ק, חום ומגעיל וגדול. כך מתחיל הסיפור "הגלגול", וכך הוא מתגלגל. מה גרגור ה<mark>ג'ו</mark>ק חושב לעצמו? איך הסביבה מגיבה אליו? ומה קורה בסופו. בוקר אחד קם איג פריש משנתו ומגלה שצמחו לו קרניים. זה מטריד אותו מאוד, אלא שאת הסביבה זה מטריד פחות. במהלך יום אחד מסתברים לו הדברים הבאים: הסביבה לא

<mark>ג'ו היל</mark>, המוכר פחות כג'וזף קינג (הבן של סטיבן קינג) נהיה שם יחסית חם בתחום האימה כשהוציא ב-2005 את ספר הבכורה שלו- "קופסה בצורת לב" שסיפר על רוקר מזדקן שנרדף ע"י רוח רפאים. הספרהיה משב רוח רענן למדי על ז'אנר האימה בספרות, אבל לדעתי היה מדובר בספר שאמנם כדאי לקרוא אבל טעון שיפור.
<mark>ג'ו היל</mark> אמנם כותב תחת שם בדוי אבל אי אפשר להניח בצד את העובדה שהוא מפורסם בזכות אביו, ומבחינתי עם הספר הבא שלו <mark>ג'ו היל</mark>

<mark>ג'ו היל</mark> גרר אותי למקומות אפלים בספר הזה עם בספרו קרניים הרגשתי צורך עז לשמור על מחשבותיי ודעותיי האישיות ביותר לעצמי במיחוד אם הם נוגעות באנשים אחרים אז בספר הזה הלכתי יחד עם גיבור בגיא צל מוות אני שרדתי ונהנתי מכל רגע מופלא בספר הנהדר הזה והוא...?
תקראו ותדעו
אהבתי ממליץ בחום.

עלילת הסיפור:
חברתו של איג פריש נאנסת ונרצחת באכזריות, איג הופך להיות החשוד המיידי ברצח אך מפאת מחסור בראיות החקירה מופסקת.
בעיירתו כולם בטוחים שהוא הרוצח ושנאתם כלפיו רבה.
ביום השנה למותה של חברתו, איג משתכר ולמחרת בבוקר הוא מתעורר כשזוג קרניים גדלות מראשו.

כבר מהעמוד הראשון של הספר, הסיפור מתחיל, בלי הקדמה ובלי אזהרה.
איג פריש, גיבור הספר, מתעורר עם קרניים לראשו.
הסיפור מתקדם בקצב מהיר,

נמשכתי לספר בגלל השם ואחר כך בגלל הרעיון: אספן של דברים מוזרים ואפלים קונה רוח רפאים.
העובדה שהסופר הוא בנו של סטיבן קינג מוסיפה וגורעת – אי לכך לא שינתה ממש.
הספר לא רע אבל גם לא מיוחד .
הקלפים מונחים על השולחן די בהתחלה ועדין העלילה מצליחה להתפתח , ליפול למספר קלישאות ולהתחמק מאחרות.
הספר כתוב כמו פרק טוב של "על טבעי" ( שאני אוהב ומוחל להם על כל הפאקים באמינות) עם סיומי פרקים בהפחדה או גילו

אהבתי ונהנתי.
עלילה שבקלות יכולה היתה להיות לעוד סיפור מתח סביר אך סטנדרטי ואפילו בנאלי, טובלה בקורטוב של מיסטיקה (או מדע בדיוני, אם תרצו) ונהייתה לספר זורם, כיפי ולא שגרתי.
אימה אבל לא...זוועה אבל מבודחת...רשע אבל בקריצה.
כן, זיהיתי משהו מוכר וכשלמדתי (כאן) שהכותב חולק גנים עם סטיבן קינג, מקור ההשראה נראה ברור, אם כי, בפירוש מדובר בהשראה בלבד.
לא סטיבן קינג של הניצוץ או של מיזרי, יותר זה של