מכירים את זה שאתם קוראים משהו, ספר או מאמר, ולפתע מגלים בין השורות אמירות מסוימות שאתם מאוד מתחברים אליהם, או כאלה שנדמה כאילו נכתבו עליכם? בספר "הדתל"שים" של <mark>פוריה גל גץ</mark> זה קרה לי מספר פעמים.
זהו ספר שבא לספר את סיפורם של דתל"שים מסוגים שונים, ואגב כך גם מעניק תחקיר עומק לתופעה (הנפלאה בעיניי) הבין מגזרית.
במהלך קריאתו מצאתי לא פעם שהגדרות מסוימות של חלק מהמרואיינים נגעו לי עמוק בתודעה, וחלקם

ספר תיעודי אולי מחקרי המנסה להציג את עולמם של הדתל"שים - דתיים לשעבר. בני הכיפות הסרוגות / הציונות הדתית שהתרחקו או עזבו את הדת כפי שחונכו לה בילדותם מסיבות שונות.
הכותבת, <mark>פוריה גל גץ</mark>, דתל"שית כפי שהיא מעידה על עצמה, קיימה ראיונות ושיחות עם אנשים שונים - חלקם דתל"שים חלקם דמויות חינוך, מחקר, עיתונאי ועוד כשלכל אחד אמירות ותובנות משלו אם על הדרך שעבר, על הסיבות ומה הביא אותו לאן שהוא, ואם כמי שחוק

ספר תיעודי אולי מחקרי המנסה להציג את עולמם של הדתל"שים - דתיים לשעבר. בני הכיפות הסרוגות / הציונות הדתית שהתרחקו או עזבו את הדת כפי שחונכו לה בילדותם מסיבות שונות.
הכותבת, <mark>פוריה גל גץ</mark>, דתל"שית כפי שהיא מעידה על עצמה, קיימה ראיונות ושיחות עם אנשים שונים - חלקם דתל"שים חלקם דמויות חינוך, מחקר, עיתונאי ועוד כשלכל אחד אמירות ותובנות משלו אם על הדרך שעבר, על הסיבות ומה הביא אותו לאן שהוא, ואם כמי שחוק

הספר פותח צוהר לעולם שלם - גם לעולמם של "הסרוגים" וגם של אלה שעזבו את הדת. בהחלט למדתי ממנו.
עם זאת, קשה לי לכתוב עליו ביקורת ממש טובה. <mark>פוריה גל גץ</mark> קיימה מספר ראיונות ומספר שיחות בפורומים רחבים יותר. משום מה היא התעקשה להכניס לספר גם את השאלות או האמירות שלה באותן שיחות - למרות שהן בנאליות, חוזרות על עצמן ועוסקות לרוב בנושאים עובדתיים או באנקדוטות. בקיצור - אין לה שום דבר מעניין לומר. למרבה המזל,

בסרט ׳בופור׳ של הבמאי יוסף סידר הושמטה הסצנה הבאה:
״אחד החיילים מטייל במוצב, ופתאום הוא רואה את בייליס, שעסוק במשיחת התפילין שלו במים. כשהוא שואל אותו מה הוא עושה, בייליס עונה: "אני מיישן אותן" ומספר סיפור שלם: "הישנות נשרפו לי כי שמתי אותן על תנור, אז אבא שלי קנה לי תפילין חדשות, ואני רוצה שהוא יחשוב שאני מניח תפילין כל יום, אז אני צריך שהן ייראו ישנות. גיליתי שאם מושחים אותם במים כל יום כמה דקו

סיימתי עכשיו לקרוא את הספר ואני ממליץ בחום לקרוא אותו, גם לכאלה שלא מרגישים שייכות מסוימת לדברים שנאמרים בספר.
הספר כתוב בצורה אינטילגנטית ולא מתפלספת בצורה שמורידה את החשק לקרוא.
המחברת שרואים ע"פ שאלותיה בספר שהיא באה מהעולם הזה עושה עבודה נפלאה כמראיינת וגם הספר ערוך בצורה טובה ככה שזה לא נראה כמו ראיון ארוך ומשעמם.
יש גיוון רב בדמויות שהיא בוחרת לראיין וזה גורם לקורא להתעניין בכל פרק בפני