***



את "אבא הוריד ראש" קיבלתי במשלוח מיוחד היישר מ<mark>אילן גיל</mark>, לאחר שהבטיח לי שלא אצטרך לשלם אם לא איהנה מהספר. הסכמתי, אבל בכל זאת חששתי שנוצרה כאן איזושהי מחוייבות, ולא יהיה לי נעים שלא לשלם, גם אם אחשוב שהספר איום ונורא.
למזלי, קראתי את הספר תוך יומיים, והיה כיף. אילן - בימים הקרובים הצ'ק בדרך אליך, בזכות ולא בחסד.

ועכשיו, לחלק שלא נזכר במפורש בהסכם בינינו - הביקורת על הספר.

אילן גי

ספר טוב עם המון מסרים ולימוד לקח.
זהו סיפור אוטוביוגרפיה שנכתב ע"י <mark>אילן גיל</mark> בן 49 .
הכתיבה מצוינת , גלויה ופתוחה מאוד.
משולב בהמון רצינות והומור גם יחד.
הסופר מחליט להסביר לקוראים על הסם והשפעתו המזיקה מאוד לבריאות.
פה ניתנת גם סוג של אזהרה. אדם שחושב רק לנסות פעם אחת לעשן את הסם הזה.. צריך לחשוב לא רק על הרגע הזה כאן ועכשיו.. אלא מה תהיינה ההשלכות לכך בעתיד.
כמו המון דברים אחרים בחיים שמ

את סיום קריאתו של הספר אבא הוריד ראש של <mark>אילן גיל</mark> קראתי בעודי בנסיעה לירושלים.
שם חיכה לו בקוצר רוח בן משפחה שעוד לפני שהספר הגיע אלי הוא כבר שמע עליו וחיכה לתורו.
הגשתי לו את הספר באהבה גדולה עם חיוך ענק על השפתיים ואמרתי לו שאני מחכה כבר לספר הבא של <mark>אילן גיל</mark>.
הספר סוחף מרגש לצחוק מתגלגל ומביא לכאב.
במהלך הספר הרגשתי איך הקשר נוצר ביני לבין הסופר שעדיין לא מכיר אותי כלל, אילן מכניס אותנו בספר

ספר מאוד שונה.
הייתי מכתירה אותו יותר מכל במינוח - אותנטי.

כתיבה קולחת, קריאה ממגנטת, אם כי, לעיתים, לא קלה לעיכול.

משעה שהגיע הספר לידיי דבקתי בו בכל רגע פנוי, מהשורה הראשונה,
כשבניגוד להרגלי, אף קראתי מוקדם בבוקר, לפני היציאה לעבודה.

מן הראוי לציין שמנגד ל"בליעה" המהירה שלי את הספר בכללותו,
היו כמה קטעים שקריאתם "הפריעה" לי לשעוט קדימה...
כשנוצרה בי השהייה ארוכה יחסית, (יחסית לצו

ליאת אביגדול
באופן אוטומטי וכנטייה טבעית של אדם החי בתוך עמו ושגדל לערכים ואיסורים היאים להורים אדומים- נדלקה לי נורה אדומה מהבהבת, בכל פעם שהספר מדבר על הגראס. נכנסתי לכוננות, אימצתי עצמי להיות פתוחה ומוכנה לקבל פתיחות שכזאת מאחרים, בקיצור- כיביתי את הצ'קלקה לפחות עד תום הספר. למרות שאם כבר אני משייכת עצמי להגדרות שלך- אז לאפורים הלא החלטיים באמת. פעם אדמדמים ופעם ירקרקים עד גבל הירוקים .כל זה ,

את הספר "אבא הוריד ראש" קבלתי במתנה ומאחר ואינני קוראת כרגע ספרים שאינם קשורים לשאלות אותם אני שואלת הנחתיו בצד. ביום שבת ראיתי את התוספת "על סמים ושאר נגעים בחברה הישראלית". מאחר ונושא הסמים בין היתר קשור לעבודתי ולאנשים בהם אני מטפלת לקחתי את הספר לידי ועד לרגע הזה לא הנחתיו.
הספר הוא מעין אוטוביוגרפיה סאטירית הכתובה ב<mark>גיל</mark>וי לב מרשים, חושפת אמת עד כאב ופורטת על כל נים בגוף. הספר לא מביא אנשים