לספרו זה של <mark>גוש</mark> הגעתי במקרה, ספר עיון העוסק באחד בן יִג'וּ, כשאמיטב <mark>גוש</mark> הצעיר נתקל בשמו בלימודיו אוקספורד. <mark>גוש</mark>, אנתרופולוג וסופר, ניחן בכתיבה טבעית, כזו הזורמת ממנו לכאורה ללא מאמץ.
תחילת הספר והמשכו דווקא עוסקים בד"ר <mark>גוש</mark> הצעיר, יליד הודו, המתיישב במצרים בחלק הכפרי שלה, ומשם הוא מביא את רשמיו המשעשעים לרוב על תושבי המקום, שאינם שונים מהודו הכפרית ברובה, וזאת בשנות השמונים של המאה העשרים. <mark>גוש</mark> מתקב

אף פעם לא הייתי במצרים כי לא עניין אותי, בזמן האחרון השתניתי, אחרי הספר הזה ושל נגיב מחפוז וסיפוריו על רחובות קהיר, הייתי בשמחה מבקרת שם, אלא שבודאי היו לוקחים אותי ישר לפירמידות ולאתרי התיירות השונים. החיים האמיתיים הם של תושבי הארץ.

ולסיפור עצמו:
<mark>גוש</mark>, בחור הודי אנטרופולוג, שכנראה התזה שלו בעבודת הדוקטורט היא על סוחר יהודי במאה ה 12 שמסמכים עליו נמצאו בגניזת קהיר, ונודד בעקבותיו, מספר על הכפ

ספר לא שיגרתי המתאר מחקר של צעיר הודי משכיל במצרים הכפרית. הספר מאוד מדגיש את נקודת המבט הלא מערבית על ההיסטוריה של המזרח (התיכון). מאוד מעניין שלמרות שהחוקר חוקר את ההיסטוריה של סוחרים יהודיים במזרח, חי במצרים של ימינו ובהערות השוליים מצטט המוני מחברים ישראלים. בגוף הספר עצמו ישראל לא קיימת בכלל. החוקרים היהודיים שמצוטטים באופן ישיר (ולא בהערות בסוף) רובם לא יהודיים ולמרות שהוא דן בנושאים פוליטיי