ספר צנום זה מכיל מבחר עדויות של מבוגרים, שכילדים חוו גירוש הורים ואחים מפריז לדראנסי ומשם למחנות השמדה שונים.
<mark>קלודין וג</mark> אספה עדויות אלה כנושא עיקרי בעבודת הגשה – זיכרון. היא עצמה חוותה את הגירוש וההחלטה לפנות למכריה וחבריה, 35 שנה לאחר המעשה עצמו, לא היתה קלה, ולוותה בחשש שלא יסכימו לשתף פעולה ולדבר. החשש היה במקומו: רבים מאלה שחוו את זוועת הגירוש, השהייה במחנות וכל צורה אחרת של השתתפות, מסרבים ל