ספר מעניין ומיוחד. אמנם התחלתי לקרוא אותו כיוון שחיפשתי ספר שיעזור לי לתווך פילוסופיה לילדים (דרך אגב, אם למישהו יש המלצות אני אשמח) אבל זה ממש לא מה שהמחבר מתכוון לעשות.

מאתיוס למעשה מבקש להוכיח את מה שכולנו נוטים לשכוח - חשיבה פילוסופית היא בהכרח חשיבה נאיבית שנובעת מתמימות. ומה יכול להיות יותר תמים מילד?

מאתיוס מביא בספר דוגמאות למספר שיחות שהוא, או אחרים, ניהלו עם ילדים ובהן עולות שאלות