"המבט בעיניה כאשר ענדה את השרשרת לצווארי הוא שמילא אותי בהכרה הנוראה של המעשה שעשתה . היא נותנת לי קמיע זה , שאת כובדו חשתי על צווארי , כפיצוי על שאיבדתי אותה . לא רציתי בצלב הכסף , רציתי בחום גופה , בנוחם שבפניה , שהיו כעת כה לבנים עד שדימיתי לראות מבעד לעור את העצמות המותחות אותו .
היא גרמה לי להבטיח שאהיה גיבור , ואני הייתי נחוש בדעתי למלא הבטחה זו , להיות נחוש ואיתן כאותו נער ספארטני שהשועל כ