כולם יודעים שסטלין רוצח המונים. אז מדוע הוקדש חצי מהספר העבה הזה על אין ספור רציחותיו, עוד מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה...
סתם בזבוז זמן, אנרגיה, דפים...
זה ספר היסטורי רציני? זאת ביוגרפיה רצינית?
ביוגרפיה אמורה לגלות ולהתעסק בדברים הפחות ידועים של האדם. ובוודאי שלא להרחיב חצי ספר על פרט ידוע כל כך.
לגלות את הנסתר, ולבאר ולהעמיק על הגלוי. וכאן יש פספוס ענק.
היה נכון לצמצם את כל רציחותיו לנגיד

סטלין היה איש איום ונורא!! זה ספר שמתחיל קשה ביותר וכך לקראת ע' 200 כמעט החלטתי להפסיק לקרוא אותו, אבל הערה ששמעתי מפי חברה על ההערות הציניות של המחבר לאורך הספר תפסה את תשומת ליבי והמשכתי. היה כדאי - את ההמשך קראתי די בנשימה עצורה למרות הגודש והעומס של השמות והפרטים, התמונה על שלטונו האכזרי והרצחני של סטלין זאת חתיכת היסטוריה שאדם בר דעת חייב להכיר אותה.
הקטעים הטובים ביותר בספר הם העדויות מכלי

די כבד לקריאה. או שהסופר כותב בצורה יבשה ומשעממת או שרציחות בסיטונות ומזימות שנהגו במוחו של הרודן משעממות.
אבל לפי ספר זה וכנראה לפי המציאות סטלין (איש הברזל) מצטייר כהכלאה בין איבן האיום ודרקולה (לא הערפד אלא המקורי הנסיך הרומני). טוב שבאיזשהו שלב הוא מת אחרת לא היו נשארים אזרחים רוסים במדינה.