חיילים, ספרם של <mark>נייצל</mark> וולצר מספר את ספורם של חיילי הצבא הגרמני במלחמת העולם השניה.
המיוחד בספר הזה שהוא נכתב על פי השיחות והדיונים שקיימו השבויים הגרמנים שהוחזקו על ידי הבריטים, הקנדים והאמריקנים, ואשר הוקלטו ללא ידיעתם על ידי המודיעין של בעלות הברית.
על פי דברי המחברים , החלק שעניין במיוחד את שרותי הביון היו השיחות שניהלו השבויים בנושאים טכנולוגיים, סוגי הנשק והביצועים שלהם במלחמה.
אותי אישי

הייתי חייל ומלאתי פקודות - האומנם ?

לא פעם ייחלתי לעצמי להיות זבוב על הקיר, אחד שנוכח, ולא נראה בחדרי חדרים באירועים בהם התקיימו דיונים סודיים, שהובילו להכרעות גורליות, או שסופרו בהם סודות הפותרים תעלומות. את המשאלה הזאת עדיין לא ממשתי, אך בעזרתו של המודיעין הבריטי במלחמת העולם השנייה, שפרס מיקרופונים סמויים במגורי השבויים הגרמנים, ודרכם הוא הקליט הקלטות ששימשו מידע מודיעני רב ערך, הרגשתי כמו ז

מכירים את זה שאתם רוצים להתנתק מספר והוא פשוט לא עוזב אתכם? אז זה מה שקרה לי עם הספר הזה.
זהו ספר מחקרי. ומחקר לא קל.
וכשהיה לי קשה להמשיך ולקרוא או כשחשבתי שזה מתחיל לשעמם אותי, הגעתי לעוד חלק מרתק בספר. פשוט לא יכולתי להתנתק ממנו. עד שסיימתי אותו בהקלה גדולה.
חשבתי שהספר יסביר לי את אחת השאלות הגדולות של המאה העשרים - איך הפכה אומה של אנשים בני תרבות לעם של רוצחים? האם זה היה ארוע חד פעמי א