לז'אן ברולר, הוא "<mark>ורקור</mark>", שמור בצרפת מקום של כבוד ברשימה ההולכת ומתרחבת, כך נידמה ובניגוד לכל הגיון, של יוצרים שהתנהלותם "בימים ההם" כאילו מלבינה את מעשיה של האומה הצרפתית, בטח את מצפונה, בבחינת - "כולנו רזיסטנס"... כן, בטח : גם על קברי בני משפחתי (אלה המעטים שגופותיהם זוהו) בשטרסבורג, נחקק - "מתו למען צרפת", כאשר לכל ידוע ללא צל של ספק, מיהם השכנים שהלשינו על מקום מחבואם ומי מהם אף השתתף בחיסולם

2 סיפורים ראשונים אפשר לוותר.
שאר הסיפורים ואחרית הדבר טובים.
הסיפורים נכתבו בתנאי מחתרת בכיבוש הנאצי של צרפת.
הם כתובים אודות וכנגד הכיבוש הנאצי והשואה.
ביקורת כלפי החברה הצרפתית.
הסיפורים נוגעים ללב ומכמירי לב.
שפה יפה, ותרגום מוצלח, כל הכבוד לארזה.