הרומן שלי עם <mark>רינג לרדנר</mark> התחיל בהאזנה, כשבאמצע הסיפור הראשון רציתי בכלל להניח אותו ולעבור לספר אחר. אולם לאחר שראיתי כי כמה עמיתים מסימניה מתלהבים ממנו, החלטתי לתת לו ניסיון נוסף. לא הצטערתי.

הסגנון של <mark>רינג לרדנר</mark> הינו תמציתי, דיאלוגים קצרים המלווים ברמיזות קלות, המשלבים אירוניה. מתוך הדיאלוגים הפשוטים והתמציתיים ניתן לחוש ולקבל תמונה רחבה על החיים בארה"ב בתחילת המאה ה-20. מסתבר שהסופר המכונן ו

״<mark>רינג לרדנר</mark> רק נולד!״, חותם המו״ל קון את הרשימה הקצרה המסורתית שלו בסוף הספר, מה שלגמרי מתאר את הרגשתי בנוגע ללרדנר. גיליתי כאן סופר אמריקאי מכונן, אומן הסיפור הקצר, אלוף בקומדיה ולא פחות מזה, בטרגדיה.

לרדנר נפטר ב-1933 ממחלת השחפת בהיותו רק בן 45. הוא היה אביהם של ארבעה בנים, שניים מהם נהרגו במלחמות, אך אחד מהם - רינג ״ג׳וניור״ - הפך לתסריטאי עטור אוסקרים.

<mark>רינג לרדנר</mark> היה עיתונאי, עובדה אשר

המלה מספרה או BARBER SHOP באנגלית מלמדת על התקופה שעליה ובה נכתב הספר.
BARBAבלטינית הוא זקן. היות ובתקופת הספר לא היה סכין גילוח אישי, אלא תער שבדרך כלל היה מצוי אצל מגלח הזקנים,, דהיינו הספר, הרי, מספרה באנגלית היא חנות הזקנים.

הוא הדבר בנופש שאליו נוסעים ברכבת.
אדם הנוסע לנופש במרחק של 2600 מיל, הוא מטורף בהתחשב בטכנולוגיה שהייתה קיימת ובתשתיות בדרך,או/ו עשיר.

זאת התקופה שבה הדברי