את ספרו של <mark>אברהם אביאל</mark> ניצול שואה קבלתי עם הקדשה חמה בשל ההערכה שאכן אני מתכוונת לקרוא בו. ולמרות הקושי בשל התאורים הקשים קראתי את הספר בנשימה עצורה. ספר שמביא אמיתות על דברים ששמעתי אבל לא האמנתי שקרו באמת. עדיין המומה ולא מאמינה לתיאורים שקשה להעלות על הדעת.
אברהם שחזר מן בורות המות חזה במו עיניו באימה המזויעה:"בני אדם גברים ונשים זקן וטף מובלים אל פי הבור מופשטים מבגדיהם הנערמים. צרור יריות נ

ספרו המשלים של <mark>אברהם</mark> לספרו הקודם "כפר ושמו דוגאלישוק". הספר שזכה בתחרות אלף לשירה ולפרוזה מתאר את דרכו הקשה, הפתלתלה ורצופת המכשולים עד הגיעו למקום מבטחים בארץ ישראל. ספור האהבה הנרקם בינו לאשתו איילה מובא כסיפור יוצא דופן. למרות ביישנותו מחזר <mark>אברהם</mark> באופן עיקש ועקבי וחודר לאט לאט לליבה. תוך כדי היא מגוללת בפניו את ספור השרדותה בימי השואה. סיפור הזוי של יהודיה שהצליחה לשרוד כל ימי המלחמה ולהתחזות ל