<mark>אבה קובו</mark> נחשב לאחד מגדולי הסופרים היפניים במאה העשרים וספר זה נחשב לשיא יצירתו. זה גם הספר היחיד שלו שתורגם לעברית ועל ידי הוצאה קטנה יחסית "גוונים" ותורגם מיפנית על ידי מתרגמת שאני לא מכיר בשם איריס אלגרישי. על העטיפה קטע מציור של סלודור דאלי שלא ברור לי מה לו ולספרות יפנית.
הכריכה האחורית מדגישה "קסום, אקזוטי, אבסורדי, חושני". שמעתי רבות על המחבר ועל הספר הזה והיו לי צפיות רבות לקריאה מצויינת מ

מורה בודד לקח שלושה ימי חופשה,
תלה תיבה מעץ על הכתף, ואז יצא.
לחוף הים הגיע ברכבת,
ירד בתחנה האחרונה.
צעד בחול, חיפש חרק מזן חדש...

האיש עצר מלכת, ניגב את זיעתו
ותוך כדי העיף מבט על סביבתו.
לראשונה נגלה לעין כפר עני, קטן.
תושבי הכפר תלו בו מבטי פליאה
אבל לאיש כלל לא היה אכפת -
לבו היה נתון לחול וחרקים בלבד.

אט-אט מדרון החול טיפס
מעל גגות בתים,
שורות בתים שקעו עמוק
אל ת

איזה ספר מיוחד, ממש חונק אותך בחול, כל כך מוחשי.. קוראים ומרגישים את החול בגרון.
כמה נורא להיזכר כל פעם, שמי שכובל אותנו בחיים האלה בעצם, זה רק אנחנו.
שונה, מיוחד וממומלץ.