לילך גליל אל-עמי

לילך גליל אל-עמי

סופר


1.
לאחר מות אמה מסירה מעליה יוני ויסמן את הנטל והאחריות, משלימה את תהליך פרידתה מהקיבוץ הדתי שבעמק בו גדלה, ויוצאת למסע של חיפוש ובירור מהותה של הזהות המינית שלה. זהו חיפוש פנימי - רוחני ונפשי - שבמהלכו היא מרחיקה, בין השאר, למחוזות הודו המופלאים. היא מצוידת בספרה של יונה וולך, ששיריה נוסכים בה את האומץ להתקדם הלאה, אל עבר האמת שלה. לא קל ליוני לזהות את האמת הזאת ולהכיר בה - אבל הגעגועים שבתוכה אנים מניחים לה. וגם לא האהבה. ...

2.
תראי אותי, אני אומרת לה. איזה יפה, היא עונה לי, אבל אני יודעת שהיא משקרת. אני ניגשת אליה, רוכנת לידה. האצבע שלה נשלחת אל מצחי ומשרטטת קו ישר ממנו ועד לסנטר, למטה. איזה יפה את, היא אומרת לי שוב. הפעם אני מאמינה לה. את פניה אני חופנת בכפות ידיי, נוגעת בשקט בעפעפיה השקופים. רק כשאני מניחה את השפתיים שלי על השפתיים שלה בדיוק מופלא, הכל מתבהר מסביב והיא יכולה לראות אותי. הדברים הם בדיוק כפי שהם : מצויים במקומם הנכון. אישה צעירה מבקשת להיראות על ידי חברתה הצלמת, אך זו רואה אותה רק מבעד לעדשת המצלמה ; גבר מחזר אחר אשתו ההרה ומבקש להיראות על ידה באמצעות הפתקים שהוא משאיר לה ; נערה מצליחה להיראות רק על ידי אהובתה העיוורת. אלו הם כמה מהגיבורים המופיעים בסיפורי הקובץ. הקריאה "תראי אותי" מופנית אל האדם שממול, המציג בפנינו מראה - לעתים ממקדת ולעתים הפוכה - לאופן קיומו של האני. הכמיהה להיראות הופכת ממשאלה ויזואלית לכמיהה נפשית להתקבל, הן על ידי האחר והן על ידי העצמי. "תראי אותי" הוא ספרה השלישי של לילך גליל, ילידת 1967, בוגרת החוגים לפילוסופיה וספרות כללית באוניברסיטה העברית. ספריה הקודמים : הרומן "רואה את הקולות" (1999, ידיעות אחרונות) וקובץ הסיפורים "עכשיו תכתבי" (1997, ספרית פועלים)....


ספר בוסרי ומקסים בו-זמנית. לא משהו שקוראים יותר מפעם אחת, לא עמוק במיוחד ונטול טעם-לוואי, ובכל זאת הסיפורים בו קולחים, הרגש טהור ויפה, ויש ב... המשך לקרוא





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ