מעבר לחומות ההגנה, יש לעיתים אדם אחר ממה שהוצג כלפי חוץ...
אך האם אפשר לפצות על שנים אבודות של חיים בסודיות?
האם אדם בודד יכול להתחיל ליצור קשרים משמעותיים ולפתח ביטחון עצמי אחרי כל שנות הכישלון?
האם שיחה עם פסיכולוג אובייקטיבי באמת יכולה לעזור לטווח ארוך, או שהיא עוזרת בעיקר לחשבון הבנק של המטפל?

<mark>אורניה יפה-ינאי</mark> היא מטפלת רגשית בגישה הפסיכודנמית.
הגישה הפסיכודינמית שורשיה בתורה של פרויד

בהיותי מובטלת מתוך הכרח בפעם הראשונה מזה כ- 30 שנה, חשתי בעיקר בפחד ההולך וגדל ככל שמשך הזמן בו התבטלתי הלך והתארך.
חבר נתן לי את הספר לקרוא תוך שהוא מבטיח שאני עדיין יכולה להפוך עולמות למרות ההתפטרות ולמרות גילי המופלג.
המוטו בהקדמה לספר הוא "חכם השביל מההולך בו", משפט ששמעתי לפני מספר שנים מחברה ומאיר מאז את דרכי. המשפט מציע לכולנו פשוט להתחיל את המסע... להתחיל, והדרך שהיא חכמה מאתנו תוביל אות

בניגוד למה שכתבו בחלק מהביקורות, בעיני תפקיד הספר הוא לא לעזור בקידום מקצועי. אף ספר לא יכול לעשות זאת.
בעיני מה שהספר עושה הוא להציג כל מיני מודלים של תקיעות בעבודה, ואת דרך היציאה מהם.
מי שבעצמו מרגיש תקוע צריך לעבור טיפול בעצמו, וסביר להניח שספר לא יכול לעשות את העבודה לבד.
הפתרון בדרך כלל מגיע בצורת מודעות, וזה אחד הדברים שקשה להגיע אליהם לבד בלי שום עזרה.
הספר מעולה בעיני (למרות חסרונ