מפת הזיכרון

זיכרון ילדות חזק שלי, אבי ואני רוכנים על גבי אטלס מפות. מאז חיי היו כרוכים במפות, כאהבה, שלבשה ופשטה צורה במהלך השנים.

הייתי בגיל שש, שקבלנו כמנויי ידיעות אחרונות, כריכת קרטון גדולה של אטלס מפות, וכל שבוע מפה חדשה, אותה צרפנו לאטלס, באמצעותן אבי ואני, יצאנו למסעות דמיוניים ברחבי העולם. פעם חצינו את האלפים המושלגים, מדמיינים את פילי חניבעל, מתבוססים בשלג, ובפעם אחרת חצינו את האו

****





ממה עשוי מסע? על פניו המרכיב העיקרי, מטבע הדברים, הוא דרך. מרחק. מרחק מהסביבה המוכרת, הנוחה. השגרתית. גם מסעות פנימיים לא ימצאו די חמצן בדרכים הכבושות שחלפנו על פניהן אלף פעם ואנחנו מכירים בהן כל פיתול וכל שביל. מסע אמיתי אינו יכול להתקיים באוטובוס לעבודה ולא בחוף פלמחים, לא מול הפייסבוק ולא בשכונה שלי במודיעין. מרחק, שוני, פרספקטיבה, דרך. כל אלה חיוניים.

אפילו יותר חשוב, שהוא-ה

<mark>משה גלעד</mark> ערך ספר העשוי לעניין כל חובב קריאה שיש לו שצבר לו מטען ספרותי עשיר בעקבות תחביבו. רבים מן הכותבים בספר הם סופרים מוכשרים ומעניינים כשלעצמם ולכן חווית הקריאה ברשימות שלהם מעשרת על ידי "התכתבות" מיידית עם הספרים שלהם שהקורא מכיר. אפשר להדגים זאת בעזרת שתיים מן הרשימות הראשונות. האחרת של סופר הילדים האהוב יהודה אטלס והשניה של חיים באר.
יהודה אטלס עורך מסע בעקבות פו הדב וחבריו אבל גם בעקבות

כמה בא לי טוב הספר הזה! זה בדיוק מה שהיה נחוץ לי בימים חמים אלו, שבהם אני מוצאת את עצמי מתחפרת במזגן בבית. יצא שבלי לקום מהספה הייתי בכל הגלובוס. נכנסתי למיטה בהונג קונג ונרדמתי עם ניו יורק, עליתי לאוטובוס בסרדיניה וירדתי ממנו בלונדון. תענוג.

אז מה יש לנו כאן? זה ספר שהוא קצת ספר עיון, קצת ספר היסטוריה ובעיקר יומן הרפתקאות של המחבר <mark>משה גלעד</mark>. זהו ספר שהוא שיר הלל למפות, גילוי ארצות וכמובן אותם מ

מבחר סיפורי מסעות של סופרים ואנשי אמנות ומטיילים "מקצועיים" מנקודת ראותם
כ"א מהמקום שכנראה שבה את ליבו. חלק מהסיפורים מעניינים ומזכירים למי שהיה במקומות
הללו את זיכרונותיו ולמי שלא היה כיצד הוא מדמיין אותם. חלק די שגרתיים ומתרכזים בתיאורי מקום ודמויות לא מיוחדים.
סה"כ ספר נחמד ומומלץ .

סיפורי מסעות וטיולים רתקו אותי כבר בילדותי. אפשר לומר כי ממש גדלתי על סיפורי ההרפתקאות של צ'יפופו במקומות שונים בעולם, על סיפוריהן של נוריקו סאן הילדה מיפן ואלה קארי הילדה מלפלנד, על וינטו ויד הנפץ בסיפורי המערב הפרוע של קארל מאי, על סיפורה של בת מונטסומה והרי אי אפשר בלי ד"ר דוליטל, לובונגולו מלך זולו (עם הציורים הנפלאים של נחום גוטמן שגם כתב), רובינזון קרוזו ומסעותיו של גוליבר.

מסתבר שהחיבה

סיפורי מסע מרתקים- דן צלקה בבורמה, חיים באר בלונדון וצור שיזף מגאורגיה. מסעות פנימים וחיצוניים עירטול וחוזר ונשנה של הזהות היהודית והישראלית שלנו. שאלת הגולה, שאלת המהות הפנימית ובעיקר מחירו של החופש, והחיפוש העצמי.
ספר מצוין, פרקים מסוימים עברו עליי בדילוגים, לאחרים שבתי מספר פעמים וקראתי אותם בעיניים קרועות. לדעתי עבודת האוצרות של הספר מרשימה מאד ונדמה כי כל פרק מוביל ומושך לפרק הבא כמו היה חו

מי לא דמיין לעצמו פעם איך נראים המקומות שמתוארים בספרים? על מקומות שהדמויות האהובות מהספר חיות בהן?
אני יודעת שאני דמיינתי, אחרי קריאת הטרילוגיה על האחיות (אשת אש, אשת קרח ושכחתי איך קראו לשלישי) פנטזתי שנים על אירלנד שמתוארת בספרים (עד שסוף סוף טסתי לשם בעצמי לפני שנה בערך).
הספר היה חוויה, לקרוא על מסעות של אנשים בעקבות ספרים, סופרים ודמויות אהובות. כל פרק הוא מסע בעקבות דמות מסויימת או סיפור.