צעיר ילדיי פיטר אותי לאחרונה מלהקריא לו סיפור לפני השינה. זאת תזכורת להתבגרותו ולהתבגרותי, והיא מצערת במיוחד כי בכך נשלל מאיתנו הטקס שכל כך הרבה נכתב אודותיו אבל כמה שלא ייכתב, לא ישווה לאינטימיות ולחיבור שהוא יוצר. בכך נחתמו שעות רבות ושנים רבות של מפגשים מהסוג הזה עם הילדים שלי. אני מתגעגעת, ומאוד.
תוצאה נוספת של האירוע היא שחדלתי מהחיפוש האובססיבי אחרי ספרי נוער טובים. בהדרגה התרחקתי מהז'אנר