עד כה כל ספר שקראתי מפרי עטו של בשביס-זינגר הוא לטעמי פנינה ספרותית.
הספר הזה כולל את הנובלה "השטן מגוריי" ועוד סיפורים קצרים כאשר המכנה המשותף בין כולם הוא "הסטרא אחרא", "אשמדאי", שהם השמות הנרדפים לשטן, וכן שדונים שונים שמשמשים עבורו כשליחים. כל הסיפורים נטועים חזק בעולם הקבלי ובמסורת של יהדות פולין במאות הקודמות.

הסיפור המרכזי, שהוא השטן מגוריי, נסוב על קורות העיירה גוריי עת שנכנסים לתוכה

ספר זה כולל מספר סיפורים, שעל שם המרכזי שבהם נקרא הספר. התרשמתי שהמאבק בין הטוב (היחסי) בעולם היהודי לבין כוחות האופל ושלוחיהם האנושיים (מה שקרוי אצל היהודים המאמינים משיחי שקר) עבור כחוט השני בכל הסיפורים. בעוד שבשני הסיפורים הראשונים - ב"השטן מגוריי" וב"חורבן קרשב" - גורמי החורבן הם בני אדם שנשבו בהטפות של שבאי צבי, בשאר הסיפורים מי שאמון על המלאכה הם השדים למיניהם ומסתבר כי בעולם זה, בדומה ל

המהדורה שקראתי היא מ-2023, בהוצאת כרמל ובתרגומה הנפלא של בלהה רובינשטיין. הספר מכיל את הנובלות השטן בגוריי, חורבן קרשב ועוד 9 סיפורים קצרים.
זה ללא ספק ספרו הטוב ביותר של בשביס-זינגר שקראתי עד היום, כתיבתו מהודקת, ססגונית ומעניינת. תרגומה הנפלא של בלהה רובינשטיין רק מחזק את עוצמת הסיפורים.
העיקר כמובן הוא תוכן הסיפורים, אפשר לקרוא לכולם סיפורים פנטסטיים-ריאליסטים יהודים, סיפורים סוריאליסטים יהו

חששתי מדי, שהספר יהיה קצת משעמם. כל הנושא הזה של שבתי צבי נלעס עליי הלוך ושוב, עד שכבר איבדתי את פתיל הסקרנות לגביו ומה כבר יש לסיפורון עלילתי וציורי להדליק לי?
התחלתי, והאווירה כלכך אחרת. נדמה ש<mark>בשביס זינגר</mark> יוצר אווירה משלו לכל סיפור שכותב.

ההתחלה יציבה מאוד, כאילו הוא בונה את התקופה.
בתקופה שאחרי פרעות ת’’ח ות’’ט כשכבר חלק גדול מקהילות היהודים איבדו המון, הוא מתמקד בעיירה בשם גוריי, וכבר מספ