משתלח אני לכל עבר

בין אשה היא או בין גבר

פחד טמון בליבי

אך גם אליו משתלח אני

דברים שעברו, אירועים שחלפו

ולעומתם עדיין עומד כפוף.

עוד שיכבה ועד כיסוי.

בונה חומות של דימיון,

כדי לא להראות שמץ של כישלון.

ולפתע פיצוץ

מבט בתכול עיניים,

יפות, רכות, כנות.

חומה נופלת

שיכבה יורדת

וליבי עף כמו דרור

לא לבד, כי עם עוד.