שניים שהם אחד,

שמחה ועצב

האחד מגיע והשני נעלם.

השתוקקות לנדוד.

אם האדמה משכרת אותי בהבנה, פוקדת.

שכינה בלב הצער והשמחה.

לב מלא מראות.

כוסף להתממש.

קורא לנדודים,

בונה בתים.

איני יודע.

זו סיבה, בקשה ומשאלה.

הדעת מבגרת ומלאה מרירות.

ואני, רוצה את הילדות.

תקופת הטוהר והאמת,

באין יכולת לשקר.

תקופת הקרבה והאחדות,

באין יכולת להסתיר.

תקופה של שלום ותמימות.

יש בליבי געגוע ותחינה לילד שבי היה.

החיים ללא מחשבות ותובנות.

ללא הסתרים ושקרים.

החיים - כחיים.

"לחדש ימי נעורים"

אידיאל נעלה לחיים.

וכה מעטים הזוכים

דממה שלווה,

ומסביב רבה ההמולה,

פרצופים מוכרים שאינם מכירים

את אותו הלך-הפנים.

שהרי באותה מחשבה,

לעולם לא תוכל להיות נגיעה.

בת מלך היא,

כסותה- כבודה!

והסוסים דוהרים,

מוליכים במסילה את העגלה,

והיא העגלון, היא המחשבה.

ומי יתור בעקבי המסילה, והעגלה

ואותה המחשבה..