הָרוּחַ שָׂרְטָה בִּטְרָפֶיהָ אֶת הַחַלּוֹנוֹת

כִּבְּתָה אֶת הַנֵּר, הַשַּׁעֲוָה נִקְרְשָׁה

בְּאֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁל דְּמָעוֹת לְבָנוֹת.

גְּלִימַת עֲנָנִים אֲפֹרָה הֵגִיחָה בָּאֹפֶק

בְּעוֹד חֲזִיז אוֹר מִלֹּבֶן פִּלֵּחַ אֶת הָרָקִיעַ,

גֶּשֶׁם הֵחֵל מַצְלִיף.

בְּעוֹדִי מַקִּיזָה אֶת חַיַּי אֶל בֵּין הַדַּפִּים

עָפוּ הַדַּפִּים מֵהָרוּחַ צָנְחוּ בִּשְׁלוּלִית

וְדִמְּמוּ בַּמַּיִם, הַמִּלִּים נָשְׁרוּ מֵהַשּׁוּרוֹת

בְּזוּ אַחַר זוּ כְּמוֹ חֲרוּזִים הַנִּתָּקִים מִשַּׁרְשֶׁרֶת.

רוּחַ קְלִילָה מְעַנֶּה אֲדָמָה כְּנוּעָה

בְּמַטְּחֵי קַטְיוּשׁוֹת

הַמְּטַלְטְלִים תּוֹשָׁבָיו,

פּוֹגְעִים בִּנְקֻדּוֹת הַתֻּרְפָּה,

בְּלֵב הָאֻמָּה.

תְּמוּנוֹת מְמֻסְגָּרוֹת שָׁחֹר

חַיָּלִים, אֶזְרָחִים,

נָשִׁים וְטַף.

הַקַּוִּים בְּעוֹרֵךְ ,

סִימָנֵי הַחַיִּים.

עֵינַיִךְ צָרוֹת,

כְּבָר לֹא רוֹאוֹת.

יָדַיִךְ רוֹעֲדוֹת,

אוֹהֲבוֹת מְחַבְּקוֹת.

עַצְמוֹתַיִךְ מַרְעִישׁוֹת,

כְּמַנְגִּינָה בְּאָזְנַי.

הֲלִיכָתֵךְ אִטִּית

כּוֹחוֹתַיִךְ נָטְשׁוּ.

קָשֶׁה לְהוֹדוֹת

לְהַבִּיט וְלִרְאוֹת

אַךְ זוֹ עֻבְדָּה,

זָקַנְתְּ אִמָּא.