.

ובַבֹּקֶר הַזֶּה, אוֹ בְּכָל יוֹם:

נִשְׁתַּדֵּל כְּמוֹ נַרְקִיס מִפְּקַעְתּוֹ,

כִּי גַּם הַגֶּשֶׁם מַפְתִּיעַ בְּעוֹנָתוֹ.

וְנַעֲלֶה בָּאוֹב אֶת אֲבוֹתֵינוּ.

אֶת צַלְמֵנוּ, וַאֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ.

שֶׁהֲרֵי אָנוּ יוֹרְשֵׁי יוֹרְשִׁים. וְנִתֵּן

אֶת מָה שֶׁקִּבַּלְנוּ. וְנַעֲשָׂה מִנְחָה.

וְנַמְשִׁיךְ כְּמוֹ נֵס. כְּמוֹ נֵזֶר לַקַּיָּם.

וְהַקַּיָּם עַצְמוֹ הוּא נֵס שֶׁל נִסִּים.

ש.י.כהן ©

עוד אחד משירי החורף (*)

סְבִיבָתִי הָרְטֻובָּה עוֹטֶפֶת

אֶת נְפִילַת מַחְשְׁבוֹתַי כְּמוֹ

עָלֶה אַחַר עָלָה בַּשַּׁלֶּכֶת,

שֶׁבְּרִקְבוֹנָם הַבָּרִיא מְסַפְּקִים עוֹד.

וְעַכְשָׁו טִיפָּה אַחַר טִיפָּה מְבִיאָה

אֶת אַחְרָיוּתָהּ לְסוֹפָהּ וּלְהַתְחָלָה.

כְּמוֹ תְּלוּת הַתּוֹצָאָה בְּמַחְשָׁבָה.

כֵּן הַגֶּשֶׁם הַזֶּה מֵבִיא עוֹד

אֶחָד מִשִּׁירֵי הַחֹורֶף.

ש.י.כהן ©

(*) נכתב בגשם האחרון.

ועכשיו מחכים לעוד אחד.

הדְּבָרִים שֶׁקּוֹרִים. יָמִים וְלֵילוֹת.

כְּמוֹ תְּנוּעַת הַגַּלִּים אֶל הַחוֹף

מַחֲזוֹרִיּוּת מְגֻוֶּנֶת עוֹנוֹת וּשְׁאָר.

והַדְּבָרִים שֶׁקַיָּמִים, מְחֹרָרִים כְּמוֹ רִיף.

נִגְלִים וְנֶעֱלָמִים.

לְעִתִּים,

עוֹמְדִים עָלֵינוּ הַדַּיָּגִים.

מתוך ה"בציר". ש.י.כהן ©