הספר לאחות את הקרעים,זהו סיפור חיי, ואשמח מאד להיווכח שיש קוראים המתענינים בתוכן הספר ,כמו כן אשמח לקבל בקורות ותגובות למינהם,באתר ,תאמינו לי שתגובותיכם תתקבל בברכה ,אל תחסכו,כי איך אומר המשפט "מכל מלמדיי השכלתי" הספר מונצח לזכרם של הורי היקרים יעקב וסוליקה דיין ז"ל ,ולהנצחת אחי הצעיר והיקר נצ"מ שמעון דיין שנהרג בקרב על טול כרם בשנת 1996 , והכי הכי אוהבת והם היקרים לי מכל שיבדלו לחיים ארוכים ומאושרים הם: בני ביתי נכדותי ונכדי שמהם שאבתי את הכוח והם מקור גאוותי ,לבן זוגי היקר שהעניק לי חיים יפים ומאושרים ,כי לו היכרתי אותו בעבר,לא היה צורך לאחות את הקרעים