הביקורת האהובה של עדו

סיביל [מהדורת 1987]

הספר אמנם מעולה. אבל אני ממליץ לא לקרוא אותו, כי הוא מסוכן לבריאות הנפש של הקורא. כשהייתי בן 18 ראיתי את עיבודו לקולנוע בערוץ הבודד של הטלוויזיה הישראלית - למחרת, אני וחצי מדינה היינו עייפים אחרי לילה דל שיינה. בגיל 38 ראיתי את הסרט שנית, והוא הטריד את נפשי הרבה יותר מאשר בפעם הראשונה. הבנתי אז, שבפעם הראשונה הבנתי רק חלק מהזוועה המתוארת. את הספר התחלתי לקרוא בגיל ארבעים ושלוש, והפסקתי את הקריאה בסביבת עמוד תשעים. הפסקתי, כי הבנתי, שאם אסיים את הקריאה, כבר לא אשן טוב לעולם.

3 אהבו