הביקורת האהובה של אופס

שירי זהב

מאד אהבתי את הספר ולמעשה חזרתי אליו שוב לאחר זמן מה. המחבר מעביר את עולם הרגש שלו דרך שירים קצרים כמעט בלי חרוזים ויומרה. מספר לעצמו את המחשבות האישיות הפרטיות שלו. הפחד מהזיקנה וגם ההבנה שאי אפשר לברוח ממנה. געגועים לעבר ונבירה בזיכרונות ישנים כמו מנסה לברר מה היה שם בעצם , חלום או מציאות? אני חושב שאהבתי לקרוא את השירים כי בסוף הקריאה הרגשתי קצת קרוב למחבר, כמו חבר קרוב שמשתף אותך בעולמו הפנימי.

1 אהבו