ריני -

סיפור ילדים ביבליותרפי לעוסקים/ות בחינוך, למטפלות/ים רגשיים ולהורים.

"וּפִתְאוֹם, גֶּרֶב כָּחֹל מֵצִיץ,

וְאַחֲרָיו עֲרֵמָה שֶׁל תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרִים.

יָד אַחַת אוֹחֶזֶת בַּמַּשְׁקוֹף,

וּבַיָּד הָאַחֶרֶת אַרְנָבוֹן כָּחֹל."

סיפור אופטימי מנקודת מבטו של ילד בעל קושי בוויסות חושי שמצליח לפרוץ את גבולות הפחד. הסיפור עוסק בהתנגשות בין בחירות והעדפות של שני ילדים צעירים. הם מצליחים ליצר קשר חברי ולרוב גם הדדי, יש ביניהם כבוד והם מאפשרים מרחב בחירה זה לזה. אולם, בנקודת משבר אחת הקשר מתרסק כיוון שהחברות ביניהם לא מצליחה להתרומם כאשר רִינִי לא מצליח לפרוץ את אזור הנוחות שלו וחושש ממפגש עם המולת הגירויים שמחוץ לבית, המקום הבטוח שלו. טעם החברות והקשר המיטיב והבונה שריני חווה מסביבתו הקרובה, נוטע בו את המוטיבציה והאמון במסוגלות של עצמו שיוכל להתגבר על הפחד והוא מצליח לחדש את הקשר עם יפתח החבר הטוב. ברובד נוסף של הסיפור הוא עוסק בהתמודדות עם קשיים חברתיים ורגשיים של ילדים כמו קושי להצטרף לקבוצה, הוא מציע כר עבור מחנכים/ות לעסוק בסוגיה נפוצה של דילמה בין בחירות שונות של ילדים. הייחודיות של הסיפור היא שהפתרון והשינוי מגיעים מהצד שבמובנים מסוימים הוא הצד המאותגר יותר שלרוב החברה מתייחסת אליו בחמלה שיש בה ויתור על כוחו.

"סיפור הצלחה אמיתי על רגעים קטנים של כמיהה לקשר שמתממש, ועל פחדים שמתפוגגים עם הרצון לחיבור וקשר משמעותי."

הסופרת מירי רוזובסקי כלת פרס ירושלים לספרות: "הסיפור הזה נהדר, מרגש, מדויק. עובד גם במישור העלילה וגם במישור העומק שלה."

ספר כתוב ברוח שתי גישת המשלימות זו את זו:

גישת "אייכָּה"- "השפה מגדלת" תקשורת ייחודית מצמיחה בין הורה לילדו. שפה הכוללת תשומת לב לצורות תקשורת והתנהגויות לא מועילות, אותן ההורה לומד להפחית כדי לסלק מכשולים בדרכו של הילד להתפתחות ולגדילה. גישת המיינדפולנס – בתרגום לעברית: "קשיבות". מקורה בפילוסופית המזרח הקדום. גישה המאמצת כלים אשר יש בהם כדי לסייע להורים ומטפלים לעצור תגובות אוטומטיות להתנהגויות מאתגרות.