מפתח תחיית המתים

מפתח תחיית המתים

בן 100 מכאן

מותר להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם
לאחסן במאגר מידע או להפיץ בכל צורה ובכל אמצעי
אלקטרוני, אופטי דיגיטלי או מיכנאי (לרבות צילום והקלטה) לשדר לקלוט ולעשות שימוש מסחרי בכל החומר שכאן



» דירג 0 ספרים
» כתב 0 ביקורות
» יש ברשותו 0 ספרים
» מוכר 0 ספרים
» נרשם לסימניה לפני חצי שנה
» ביקר לאחרונה בסימניה לפני 5 ימים

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים

» רשימת הסופרים של מפתח תחיית המתים


מתוך הפורומים:
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

הנה נשמה חדשה עושה את דרכה לעבר מועצת הירח.
שלום עליכם, מברכת מועצת הירח את הנשמה החדשה שזה עתה נכנסה לתחום מושבה.
ברוכים הנמצאים אדונים כבודים נשמות דגולות, משיבה הנשמה בהתאם לכללי טקס לא כתובים.
אנחנו הנמצאים כאן נקראים בשם מועצת הירח, מודיעים לנשמה החדשה מספר קולות.
כבר יודעת אני זאת, מגלה הנשמה טפח מהכמוס והאצור בה.
נאה ויפה אם כך, כמו מאשרת המועצה את דבריה של הנשמה החדשה וממשיכה לשאלה, וזוהי הפעם הראשונה שלך במקום זה?
אכן כן, פעם ראשונה.
ומותר לנו להניח אם כן, שידעת אפוא היכן מועצת הירח יושבת ועשית דרכך לכאן בכוונת מכוון, ולא בשל אילוץ או בררת מחדל או סיבה דומה לכך.
נכון, אמרה הנשמה, ידעתי לאן עושה אני את דרכי, ועל כך שמועצת הירח מורכבת מנשמות שאמרו נואש והתאכזבו מלהמשיך ולחיות בקרב בני אנוש ובחברתם, ולנסות להשפיע על דרכיהם מתוכם, כי נוכחו לדעת כי עסק ביש לא יצלח הוא בחירה שכזו, ומניסיונכם עלי אדמות למדתם שבחישה בקדרה האנושית אינה מניבה מאכל שטעמו ערב לחך, וכי לא ניתן לשנות את טבעם באשר הם אדם. אך למרות שככלל רוויתם די מענייני ועיסוקי בני אנוש, ואין בכם שום רצון לשוב ולהיטמע בדברים הארציים, הרי שעדיין לא זנחתם אותם לגמרי ואת העיסוק בהם, וממקום מושבכם כאן מנסים אתם לכוון את הנשמות התוהות והאבודות המגיעות לפה ולעזור להן בהמשך דרכן כמיטב יכולתכם לסייע בעבורן.
להצטרף לשורותינו ולהיות אחת מבינינו עשית את הדרך לכאן?
לצערי, אמרה הנשמה בנימוס, ואף כי רב לי העונג בחברתכם, לא על מנת להיות אחת מחברי מועצת הירח הגעתי למקום זה.
סיבת נוכחותך כאן חידה היא לנו מודים אנו.
לא סיבה נעלמה ולא סוד גדול, הביאו אותי לבקר במועצת הירח, אלא בתכלית הפשטות, רצון לדון עימכם בנושא מה, ולשאול אתכם אודות המשך דרכי, בתקווה כמוסה שתוכלו אולי לסייע לי בזאת.
בעונג ובשמחה נסייע בידך, אם אך יעלה הדבר ביכולתנו, ציינה מועצת הירח, הודיעתנו הדבר האמור וננסה יחד עימך לרדת לעומקו של הנדון.
חפצה אני למצוא את דרכי לזבול עליונים להיכלות שמימיים, ואם יודעים אתם את הדרך שעלי לכוון את דרכי מכאן, כיצד לעשות את מסלולי לעבר יעד זה, ותוכלו לחלוק עימי ידע זה, אודה לכם מאוד.
שקט השתרר במועצת הירח ולאחריו החלו מלמולים ולחשושים בין חברי המועצה. ההתייעצות וחלופי הדעות בין חברי המועצה נמשכו זמן מה עד שלבסוף דעכו וחדלו הקולות, והדממה אחזה במועצת הירח שוב.
מצטערים לבשר לך, פנתה מועצת הירח לנשמה לאחר מכן והתנצלה, שידע מגוף ראשון ומיד מהימנה בנושא זה אין ברשותנו לתת ולהביא בפנייך. אך אם זאת, הוסיפה מועצת הירח לומר, לא נבחר להשיבך ריקם לחלוטין. בדין ודברים שערכנו בינינו לבין עצמנו הגענו ברוב קולות למסקנה כלשהי, שברור לכולנו שהיא בגדר השערה בלבד כמובן, אך בכל זאת, הגענו להסכמה, כי אם אכן קיים בעולם במקום כלשהו, משהו בדומה להיכל עליון, שם משכנם של כוחות עתיקים, הרי שמקום זה נמצא קרוב לוודאי בטבור העולם. לדאבוננו גם לא נוכל לעזור לך במידע או עצה כיצד למצוא מקום זה, כי כיצד לגלות היכן שוכנת נקודת מרכז העולם לא יודעים אנו. כל שאנו יכולים להוסיף ולומר, זה רק, לאחל לך בהצלחה בהמשך דרכך מכאן.
תודה רבה, אמרה הנשמה, ונפרדה ממועצת הירח לשלום.
נכתב לפני שבוע
הנה הולכת וקרבה נשמה חדשה לקראת מועצת הירח.
זהו? הגעתי? כאן זה העולם הבא? שואלת אותה נשמה.
לעניות דעתנו, משיבה מועצת הירח, יש אך ובלבד עולם אחד שהכל מתרחש בו, ותמיד היינו ולעד נהיה, גם אנחנו גם את, בצורה זו או אחרת חלק ממנו, הוא העולם הזה, ואין דבר פרט לעולם האחד הזה על שלל מרכיביו, שלנצח אנחנו חלק ממנו.
אז איזה מקום בזה העולם הוא המקום הזה? התענינה הנשמה לדעת.
המקום בו אנחנו נמצאים כרגע נקרא מועצת הירח, נענתה בתשובה.
ומדוע ולמה וכיצד הגעתי לכאן, ומה אני עושה כאן?
זוהי שאלה מצוינת, ועלינו לחקור לנבור ולדון בכך, לפני שנוכל להשיב לך על שאלה זו בדרך סבירה ומתקבלת על פי רוב.
אז איך אתם רוצים להתחיל וללבן את העניין?
מן הראוי כנראה שנפתח דווקא בעתיד על פי רצונך, נלמד ונראה מה אפשר ללמוד ולהסיק מזה, ואז נמשיך משם בחקירה אודות העבר באם יתגלה ויעלה הצורך בכך.
אני לא בטוחה שאני מבינה לחלוטין את דרך החקירה הזו, אמרה הנשמה, אתם רוצים לחקור קודם כול את העתיד ואז אם יש צורך לחקור את העבר? וזה יוביל לידיעת ההווה אתם טוענים? זה נראה לי לכל הפחות מוזר ביותר, סיכמה הנשמה את תחושתה מכל המצב.
אין אנו מתכוונים לחקור את העתיד ממש, אלא כמו שאמרנו, בעתיד של רצונך, ואם לאחר שנבאר מה רצונך לעתיד, חקירתנו תוביל אותנו למבוי סתום ולא תיתן טעם מבהיר ומספיק לשהותך כאן, אזי נצטרך ונאלץ לחפור ולחקור בעברך על מנת שנראה מה נוכל לדוג משם שיוכל לשמש לעזרנו בפתרון הסוגיה.
אתם מעוניינים לדעת להיכן מועדות פניי ולאיפה אני רוצה להגיע? זה עדיין נראה לי קצת מוזר לחקור את העתיד על מנת להגיע למסקנות בהווה, אבל נראה שלכם הניסיון כאן, אז נלך בדרך הבירור שאתם בוחרים בה.
למה מוזר בעינייך הדבר? אם יורד אדם בתחנת רכבת שלא ציפה כלל לרדת בה או להגיע אליה, ושואל, היכן אני, הדרך הטובה והיעילה ביותר לעזור לו היא לשאול אותו למקום חפצו ולכוון אותו לדרך בה עליו לפנות והמובילה למחוז חפצו, וכל ההשתלשלות הסיבתית והעניינית שגרמה לו להגיע למקום שאינו ידוע לו אינה מעניינת כלל ועיקר, ואין צורך לדון על כך.
הבנתי עכשיו למה כוונתכם, הודתה הנשמה.
ואת רוצה להגיע ולהיות, עודדה אותה מועצת הירח להמשיך בדברים.
אני רוצה להיות בן אדם כמובן.
ולצורך העניין, כמעט כל בן אדם שהוא, מכל מעמד ומכל מקום, טוב וסביר בעינייך במידה שווה, ואין לך דרישות יוצאות דופן? פחות או יותר כל בן אדם שהוא יתאים? עלינו להבהיר את הנושא.
תשובתי תהיה כן.
אם זו תשובתך, אמרה לנשמה מועצת הירח, כנראה שעלינו להסיק שיש כאן בעיה.
איזה בעיה עלולה להתעורר כאן אני לא מבינה.
יש איזה בעיה הכרוכה בעקב עברך המונעת ממך מאיזו סיבה להפוך ולהיות איזה בן אדם, לא ממש מיוחד ככה סתם.
אני עדיין לא מבינה, ביטאה הנשמה את מחשבותיה.
תביני, הסבירה מועצת הירח, שום אדם אינו יכול להטיל אפילו ספק זעיר שבקטנים בקיום של אימא שלו.
אני מסכימה לטענה זו, אך מה נובע מכך?
נובע מכך שאימא זה תנאי הכרחי על מנת שתוכלי להיוולד.
גם את דיבר זה אינני סותרת, אבל לאן זה מוביל?
זה מוביל, השהתה מעט מועצת הירח את המשך דבריה, למסקנה אפשרית, שיש איזו סיבה התלויה בעוכרייך ובעברך, וכתוצאה מכך שום אישה אינה חפצה ללדת אותך ולאפשר לנשמתך לחזור לעולם כילוד אישה.
בהפתעה למשמע הדברים, פסקה הנשמה, זה נשמע לי רעיון תעתועים, בהחלטיות.
מדוע? עלו קולות רבים מהרגיל במועצת הירח.
כי החובה להעמיד צאצאים זהו ערך עליון וחובה ראשונה, ואין לסרב לכך, השיבה הנשמה.
שוב נשמעו קולות רבים מבין חברי מועצת הירח השואלים, מדוע?
מה פרוש השאלה מדוע? נרעשה הנשמה מעצם השאלה. הרי זה ברור ומובן מאליו, והן הדת והן המדע, מאשרים תומכים ומאוששים עניין זה. כל תורת האבולוציה מתבססת על הצורך בהישרדות המין והולדת צאצאים על מנת להבטיח זאת. גם הדת מחייבת את פרו ורבו. יצר ההתרבות טבוע בגנום שלנו, זה מוכח. זה מה שמניע אותנו בבסיס, ככה נוצרנו, ולפיכך זוהי חובה ראשונית.
וחובה זאת כוללת מה בדיוק? הדהדו הקולות מתוך מועצת הירח.
חובה זו כוללת להעמיד צאצאים, וכמה שיותר הרי זה משובח.
ונניח שפרט זה או אחר מסרב לקחת חלק ולהשתתף בכך, מה עושים אז? נשמעה השאלה ממועצת הירח.
כופים עליו לבצע את חובתו כמובן, למען טובת הכלל, השיבה הנשמה ברצינות.
ואת כפית את עצמך כגבר על נשים בנושא זה ובניגוד לרצונן?
כן בוודאי, אמרה הנשמה.
וזה נראה בעינייך טוב? תמהה מועצת הירח על הדבר.
בטח, חרצה הנשמה משפט, כמו שטוב להכריח ילד קטן לבלוע תרופה מרה בניגוד לרצונו כדי להחזירו למידת הבריאות ולהסיר ממנו את החולי בו הוא שרוי.
את כפית את עצמך גם על ילדים? עבר הרחש במועצת הירח.
כמובן שכן.
ואיך בדיוק את מצדיקה בעינייך כפייה כזאת על ילדים שברור שטרם הגיעו לגיל ולבשלות של פרקם המיני? ניסתה מועצת הירח להבין.
מן הראוי ללמד ולאמן אותם, מה בדיוק, וכיצד, עליהם לבצע את חובתם בשעה שיהיו כשירים לכך, זה ברור כשמש.
נאנחה מועצת הירח, עכשיו הכול ברור.
אז אני חוזרת להיות בן אדם עכשיו כן?
לא את לא, הודיעה מועצת הירח חד משמעית.
מה זאת אומרת, התעצבנה הנשמה, אני לא חוזרת להיות בן אדם?
זה אומר, הודיעה מועצת הירח בשלווה, שאת יכולה לחזור בדמות חיה. פר סוס או כלב הרבעה, עשוי להיות פתרון הולם במצבך. בצורה זאת תוכלי לבטא היטב את יצרך בהיתר ולא בכפייה, וכדרך הטבע ולא באיסור.
זאת סוג של דרך מסורסת שלכם לומר לי, כי חטאתי ופגעתי באלהים וזו הדרך שלו להעניש אותי? תבעה הנשמה לדעת.
לא דיברנו על מושגים כמו חטא או פגיעה באלהים, ולמען האמת אין אנו יודעים לומר על אלהים הרבה, אבל לכל הפחות ברור לנו, שאם את חושבת שאת יכולה לפגוע באלהים או לחטוא כלפיו אישית, האלהים שלך הוא לא האלהים שלנו, וסביר להניח שהוא כלל וכלל לא אלהים. ולעיקר הנושא, המשיכה מועצת הירח את דברה, תולדות מעשייך הם שהביאו אותך הלום ולאפשרויות הבחירה העומדות לפנייך ואין כאן איזה עונש מידי כוח עליון או חוק טבע. אם להיות חיית הרבעה פוגע מדי בכבוד נשמתך את יכולה גם לבחור להיות תרנגול או להמשיך במצבך הנוכחי עד שתתרצי לפתרון מסוג שכזה. אך הביני זאת והבן היטב, בעתיד הקרוב בן אדם לא תשובי להיות.
נכתב לפני שלושה שבועות
הנה מופיעה נשמה חדשה בפני מועצת הירח.
קריאת התפעלות והתרשמות יצאה מהנשמה שהבחינה שהיא נמצאת בחברת נשמות רבות, ואז פנתה אליהן, שיגרה את צרור דבריה והקשתה את השאלות המתבקשות בעליצות, מה פה זה המקום הזה? ומי אתם? ומה אתם עושים כאן? ומה אני עושה כאן?
את נמצאת במועצת הירח, קיבלה מענה לשאלותיה במקהלה.
כמה נחמד ויפה, שחה הנשמה בתגובה, מועצה שמימית היא זו, ומיד חקרה לדעת, ומי האחראי כאן ובעל הסמכות?
במועצת הירח אין שררה, תפקידים, בעלי תארים, פקודות או ציוויים, נשמעו הדברים מכל העברים והקיפו אותה בבלבול.
תמהה הנשמה על הדבר והעמיקה בדוק את העניין, ולמען הסר ספק מלבה כי אכן כך הם פני הדברים הוסיפה לפשפש אודותם ושאלה, אז מי כאן השליט ומי כאן הנתין? ואם לא עומד אף אחד בראשות מועצת הירח כיצד זה אתם מחליטים מה לעשות, ומהי הדעה הניצחת ואיזו הדעה הנפסדת?
רגילה היתה כבר מימים ימימה מועצת הירח לקושי זה שהובא בפניה, וכך ענתה, כאן אין עדיפות בדעה לבעל דעה זו או אחרת, כולנו שווים פה, ועליונים במעמד או נחותים במשקלם בינינו אין. הדעה הטובה היא הדעה הניצחת ואין זה משנה כלל מי הדובר. נבדקים הדברים לגופם מבלי לייחס אותם כלל וכלל לדובר מסוים ולתת משקל לזאת. חשובה היא הדעה כשלעצמה אם טובה היא או רעה ואין כל עניין מי את הדעה הגה ואמר. חוסר תמימות דעים וחילוקי דעות ודברים הנם מצב לא שכיח ביותר ונדיר מאוד במועצת הירח.
שפיר, המשיכה הנשמה, אז אם אתם כאן במועצת הירח כל כך חכמים נבונים ויודעי כול, עד שאין לכם אפילו חילוקי דעות, בוודאי תוכלו לעזור לי בעניין פשוט וקל ולהראות לי את הדרך לממש את רצוני ומשאלת לבי ולהפוך ולהיות נסיכה.
להיות נסיכה את חפצה?
כן, להיות נסיכה זה רצוני.
להיות נסיכה, אמרה מועצת הירח, זה אינו דבר פשוט, ולו בגלל הסיבה הברורה שלתפקיד הנסיכה רבה הדרישה לאין שיעור ומונים על ההיצע. זה לא שהדבר בלתי אפשרי, אך מכיוון שאין כמות הנסיכות כפינות הרחוב לרוב, יהיה עלייך להמתין ולחכות, וזה ברור מאליו, זמן מה בטרם תוכלי להיות אחת מהן. יהיה עלייך להמתין לתורך.
לאחר הזמן הלא רב שנדרש היה לפקיעת סבלנותה של הנשמה מלהמשיך ולהמתין, פנתה שוב למועצת הירח ואמרה בחוסר שביעות רצון, נו? מה קורה? מתי אני אהיה הנסיכה שהבטחתם לי?
ראשית עניין לא הבטחנו לך דבר ואף לא מחציתו. עניין נוסף שעלייך לדעת הוא שאין מועצת הירח דג זהב היכול להגשים את משאלות לבך בדרך נס וכנגד האורח הרגיל שבהם פועלים הדברים במציאות.
אז עוד כמה זמן אני צריכה לחכות ולהמתין עד שאני אהיה נסיכה סוף סוף?
אם יותר לנו, אמרה מועצת הירח, לשאול אותך, מהם הכישורים והמעלות שאת תביאי עימך לתפקיד הנסיכה מלבד התכונה הבולטת של קוצר באורך רוח, אז אולי נוכל לתת לך איזה מסגרת זמן כלשהי.
נסיכה לא צריכה שום כישורים ועניינים, פסקה הנשמה בנחרצות, כל מה שנסיכה צריכה לדעת זה לחיות חיי תענוג ובטלה, ולצוות על המשרתים לעשות בשבילה כל מה שהיא רוצה. כל התפקיד של הנסיכה זה שכולם יאהבו אותה ויפנקו אותה וזהו.
גלויה לפנייך העובדה שיש סיכוי מה שבאחד הימים נסיכה עשויה לחבוש על ראשה את כתר המלוכה ולהנהיג את עמה ואת המדינה?
אז אני אהיה מלכה, ומה בכך?
מלכה ללא כישורים תפיל אובדן על ממלכתה ותגרום לחורבנה. עליה לפחות להבין דבר מה בתורת המדינה הכלכלה והמשפט, על מנת שתוכל לשבת על כס המלוכה כהלכה וכראוי. על השליט לדעת ולהבין כיצד לנהוג בעמו ואיזה פקודות וצווים עליו להוציא ולפרסם. ניהול מדינה זה לא עניין קל ופשוט. מה תפקדי ומה תצווי על נתיניך בשעה שיבואו לדרוש מה לעשות כדי שלהם ולבני משפחותיהם יהיה מה לאכול? מה החוקים שתשיטי על עמך כדי שדין צדק יהיה בממלכה? כיצד תנהלי את המדינה ביחסי החוץ שלה כדי שלא תביאי עליה מלחמה מצד שכנותיה? ניהול ושליטה בממלכה ומדינה אינו משחק ילדים ועל השליט לקבל החלטות רבות וקשות להכרעה, ולמי שחסר ידע וחסר ניסיון נכנס לעמדה זאת, כיצד יקבל את ההחלטות הנכונות? קרוב לוודאי הוא שלא בנקל תמצאי מלך או מלכה הרוצים יורש שאין ברשותו מספר כישורים ומעלות הדרושים להמשך ניהולה התקין והמסודר של הממלכה לאחר עזיבתם את התפקיד. כמו כן קשה יהיה למצוא איזה עם הרוצה שאחד מאלו שייוולדו למשפחה המלכותית ועתידים לרשת את הכתר יהיה כל לבו לחיי שעשוע והנאה מבלי שאכפת לו גורלם שלהם. נראה לנו שייקח לך זמן רב מאוד בטרם תמצאי משרה פנויה של נסיכה ללא דרישות קבלה מלבד הרצון לחיי עונג ושעשוע, וגם אם יש משרה פנויה כזאת פעם בפעם הרי שרשימת הממתינים אליה היא ארוכה ארוכה ארוכה עד מאוד.
אז לא ממש הבנתי עד מתי אני צריכה לחכות בשביל להיות נסיכה?
לפי מה שנראה לנו, מועצת הירח השיבה, אם תתחילי לספור מעכשיו מאחד והלאה, סביר להניח ברמה גבוהה של דיוק, שאת תגיעי בספירה שלך לכמה מיליארדים טובים לפני שתהיי נסיכה מהסוג שאת רוצה להיות.
הנשמה החלה לספור לעצמה מאחד והלאה בסדר עולה מספר אחר מספר, אך עוד בטרם הגיעה לחמשת אלפים אמרה נואש והפסיקה את הספירה. אז אולי אני איוולד סתם למשפחה עשירה נורא? שאלה את מועצת הירח, אני לא ממש חייבת להיות נסיכה לגמרי, למרות שזה נראה לי יותר נחמד להיות נסיכה ממש ולא סתם עשירה מאוד.
שוב את רוצה להיוולד לחיי תפנוקים שעשועים הנאה ובטלה?
כן, הודתה הנשמה בביישנות מלווה בעליצות, זה הרעיון הכללי מאחורי זה.
תביני, הסבירה מועצת הירח, כמקרה הקודם כן אירוע זה. גם כאן הקופצים על לידה מעין זו רבים במאוד מאוד על כמות הנשמות שאכן זוכות להיוולד כך. אף פה סביר להניח שההורים רוצים ילדים שברבות הימים יוכלו להיכנס ולקחת חלק בניהול העסק המשפחתי ולא ילדי תפנוקים ושעשועים. אף משפחה לא אוהבת שאחד מהם לא עושה כלום מלבד לבזבז את נכסי המשפחה בשעה ששאר המשפחה טורחת ועמלה לשמר ולהגדיל אותם. זה פשוט לא הולך תביני. עלייך להתחיל לחשוב על כיוון אחר שברצונך להיוולד לתוכו או להמשיך לאחוז בחלום שלך ולהיות מוכנה להישאר עימנו כאן או להמתין ולחכות שתפתח בפנייך האפשרות הזו ודלת ההזדמנות תקרא לך להיכנס לתוכה במקום אחר, בסבלנות עד אין קץ.
לעמוד ולהמתין עד זמן לא ידוע נראה לי משעמם עד מוות, אבל כל מה שרציתי אי פעם היה להיות נסיכה, ועכשיו אני כבר לא יודעת מה לעשות. אלו עוד אפשרויות עומדות לפניי?
אם מוותרת את על חיי נוחות תפנוקים שעשוע ובטלה, ובוחרת בנתיב שבו העצלות אינה תכונה ראשונה במעלה, אזי הבחירה היא די קלה ופשוטה, הודיעה לנשמה מועצת הירח.
ומהי אפשרות הבחירה הזו?
אם תבחרי להיוולד למשפחה רגילה וממוצעת, שם לא תדעי מחסור מעיקר הדברים, אך גם שפע גדול ותפנוקים לא יהיו נוכחים, אזי תוכלי להתקדם ולעמול, לטרוח ולעבוד, ולספק את עיקר צרכייך בעצמך. הפטרי מהתכונה הנפסדת הקרויה עצלות ובחרי לצעוד בדרך הטוב, וזה יביא לך הרבה יותר אושר מדרך העושר.
מסכימה אני לבחור בנתיב של לעבוד למחייתי ולזנוח את החלום של חיי עושר על חשבונם של אחרים, אך רוצה אני לדעת, ויש לי שאלה, כיצד אדע כי בדרך הטוב אני הולכת?
בקולות רבים השיבה לה מועצת הירח פה אחד, כל עוד את שואלת את עצמך את השאלה הזאת הרי את צועדת בה.
נכתב לפני חודש
הנה מגיעה נשמה חדשה בפני מועצת הירח.
ברוכה הבאה ושלום עלייך נשמה, מקבלת מועצת הירח את הנשמה שרק הגיעה.
זהו הבית דין של מעלה שאליו הגעתי? שואלת הנשמה.
בית דין של מעלה לא במקום זה הוא נמצא, משיבים לנשמה כמקהלה הדוברים, הגעת למועצת הירח.
אז עכשיו אתם תשפטו אותי על מעשיי בחיי הקודמים, ולפיהם תחליטו ותפסקו לגזור עלי להישלח לגיהינום בגלל חטאיי?
מועצת הירח היא המכונסת כאן, ואין אנחנו בית דין או משפט, לא בהיכל הצדק את נוכחת ולא קיים פה בנמצא איזה כתב אשמה או תביעה המוענים אלייך. שום קטגור לא ידבר בגנותך, ואינך זקוקה לאף סנגור שיגן עלייך בשמך.
אז אתם בטוחים, ביקשה הנשמה לוודא, שאתם לא תגרמו לכל חיי הקודמים לרוץ ולשטוף כסרט מול עיניי, ובסיומו תוכיחו ותטיפו לי על מעשיי הרעים וחטאים שביצעתי, ולגיהינום תשליכו אותי אחרי כן, שם אכפר על עוונותיי על ידי צלייה באש חיה?
אם את חושבת, ענתה מועצת הירח, על הגיהינום כמין מקום שהוא, שבו נשמות נצלות ונשרפות באש הכבשן ומתענות בעזרת שדים עם זנב וקלשון, הרינו מודיעים לך בזאת, שאין מקום כזה כלל וכלל. יתרה מכך, יכולה את לבדוק בעצמך עניין זה בקלות רבה מאוד. יען כי, אפילו אם, תציבי את עצמך במרכז כדור השמש הלוהטת, תגלי חיש מהר כי הדבר היחיד ממנו את סובלת הוא השעמום והבדידות. אין החום והלהבה יכולים לפגוע בנשמה גופה, גם לא להלהיט להמיס או להתיך אותך. כל האשליות שאת מדמה בנפשך על אודות מין גיהינום שכזה, שאליו נשלחות הנשמות החוטאות, הנם הזיה גמורה וריקה, וכל קשר בין סהרהורֵי רוחך למציאות, אין בהם ממש או תוקף אמת.
אז אתם, התעקשה הנשמה לדעת, לא הולכים לשלוח אותי מכאן לגיהינום כעונש על מעשיי הרעים?
אנו רואים שאינך יורדת לסוף דעתנו, ובשל כך נסביר שוב ובהרחבה. מועצת הירח אינה בית דין של מעלה ואין אנו נמצאים כאן בשביל לשפוט את מעשייך או לדון אותך לכף זכות או כף חובה, ומעבר לכך אין אנו נוטים להשתמש או לדבר במושגים של שכר ועונש או במערכת מושגים הדומה לכך. אם זאת וראוי לציון בהקשר זה שאין אנחנו מתעלמים מקיומה של המציאות ומהעובדה הבדוקה שלכל מעשה, יהיה אשר יהיה, שנעשה במציאות יש תוצאה מסוימת. למועצת הירח אין שום סמכות לדון את מעשייך בסרגל וכלים של צדק ומוסר, ובטח שאין באפשרותנו לגזור עלייך להישלח למקום זה או אחר, ויתר על כן, כמובן שאין לנו שום יכולת לכפות עלייך בניגוד לרצונך דבר מה. כמאז ומעולם חופשייה את בנפשך לעשות הטוב על רוחך והישר בעינייך, ואין לנו שום רצון, סיבה, יכולת או כוונה, לכפות עלייך לפנות לכאן או לשם, ולגזור עלייך דבר זה או אחר. את אחראית לפעולותייך ומעשייך, יהיו אשר יהיו, ואת הבוחרת את דרכך, תהא אשר תהא. איננו כאן על מנת להחליט על או לשנות את תוצאות מעללייך.
אז לאן אני אמורה וצריכה ללכת מפה?
כבר הבהרנו היטב, אמרה מועצת הירח, שאינך צריכה מתוך איזה הכרח להגיע ליעד מיוחד כלשהו, ואת יכולה בהחלט, גם סתם כך, להישאר כאן במועצת הירח, ולא לשנות את מיקומך בכל הקשור ליחס שבין כוכב הלכת השלישי מהשמש וירחו, אם רק תבחרי לעשות כן. את אמורה ויכולה ללכת מתוך בחירה וחפצך לכל מקום שהאפשרות או הדלת פתוחה בפנייך.
אם כך, הכריזה הנשמה, בוחרת אני לחזור שוב למקום ממנו באתי. החזירו אותי לשם בבקשה.
שתי סיבות, גורמות לנו להאמין, שהסברה, שאינך יכולה לחזור ולשוב אל המקום ממנו הגעת, היא סברת אמת ונכונה.
ואותן שתי סיבות מהן? ביקשה הנשמה לדעת.
ענתה מועצת הירח כדלקמן ואמרה, עניין ראשון הוא כמובן ובהכרח נוכחותך כאן במועצת הירח. קרוב לוודאי הוא, שאם היית מגיעה לכאן מרצונך החופשי ומבחירתך, ולו לשם סיפוק סקרנות בלבד או שבדומה, הרי שהיית יכולה לבחור גם לחזור למקום ממנו באת, ואליו לשוב ללא שום קושי. אולם מפני שאת נמצאת כאן מבלי להתכוון לכך, אפילו על דרך המקרה והמזל, יש בסיס איתן למחשבה שאת נמצאת כאן משום כי הדרך למקום בו רצית להיות סגורה בפנייך, ובלית אונים הגעת למועצת הירח. עניין שני המעורר הבנת מה בקשר למצבך היא העובדה כי בטוחה היית שזהו מקום בו יציגו לפנייך את חטאייך, ולאחר מכן ישלחוך לגיהינום. וכדרך הפתגם הידוע, האומר שאין עשן בלי אש, אפשר להניח כי פגעת ועשית דברים שלא לרוחם של מי שהיית בחברתם לפני שהגעת לפה, ויען זאת אין רוצים הם לקבל אותך לחברתם שנית. ולסיכום יכולים אנו לומר לך, שאם השביל למקום בו היית היה סלול לרגלייך, והיית בוחרת ללכת בו, הרי שכבר פעמי צעדייך היו נשמעים בחוצות, אך כפי הנראה בשל תוצאות מעשייך, השביל הזה לרגלייך חסום ונעול, ואת נמצאת כאן במועצת הירח.
אם זהו מצב הדברים, וכך נגזר עלי, לו יהי כן. אך מהן האפשרויות העומדות פתוחות לפניי ולאן אפנה? מבקשת אני ממועצת הירח לכוון מסלולי ולייעץ לי באשר אלך מכאן.
אם תספרי את סיפורך בפני מועצת הירח ייתכן ונוכל למצוא לך איזה נתיב לחזור בו לחברת בני האדם כי מבינים אנו שזהו רצונך, אבל בלא לדעת את פרטי המקרה לא נוכל לגזור פתרון ולתת עצה כיצד ואם אפשרי הדבר.
טוב, הסכימה הנשמה להצעת מועצת הירח, והחלה לספר את סיפורה. סבורני, אמרה הנשמה, ולא אסתיר זאת מכם, כי הסיבה העיקרית שהביאתני הלום, ככל המשוער, שאני חושבת על כך, היא המחלה האיומה שדבקה בנשמתי, אחזה בגופי, וחלחלה לשד רוחי, הנקראת בפי הבריות גנבה. חייתי בכרך גדול שגרים בו רבבות ריבוא בני אדם, שם המסחר ער ורב, והמוני דברי נוי ושכיות חמדה לרוב, עוברות שם מיד ליד דבר יום ביומו. רק שאלי תמיד הגיעו הדברים מבלי שטרחתי לשלם עבורם, וכל קניין שהוצאתי מידיו של אחר והעברתי לרשותי, תמיד היה בלא ידיעתו ומבלי כוונה להחזיר את הדבר. בקיצור גנבה. לא היתה תחבולה ועורמה בהן לא השתמשתי בכדי לכפוף אלי, מבלי פרוע תמורתם, את כל טוב הארץ. כל חפץ ודבר ערך שיכולתי לשים עליו את ידי ולהוציא אותו מרשות בעליו מבלי שיתגלה מי מאחורי העניין, ובלא שאצטרך לתת על כך את הדין, היו בטוחים שעבר בדרך לא דרך לחזקתי. זהו סיפורי ואלו היו מעשיי עלי אדמות בחיי הקודמים שם, ואם ישנה דרך כלשהי לשוב כאחד האדם, אנא הורוני ואדע מה היא.
נשמעו מספר המהומים מצד מועצת הירח לאחר שסיימה הנשמה את דבריה, ואז הודיעה מועצת הירח, יש פתרון עבורך על מנת שתוכלי לשוב לחיק חברת בני האדם.
אשמח לשמוע את הפתרון המוצע מפיכם.
עלייך, כך אמרה לה מועצת הירח, לבחור להיוולד לחברה בה העושר החומרי כמעט ואינו קיים. אנשים הנמצאים בחברה בה הרכוש הפרטי דל, וכולם מכירים את כולם, אינם חוששים ופוחדים מגנבים בקרבם. לחיות בחברת בני אדם שכל רכושם מסתכם בערך בלבוש שאותו הם לובשים, במעט מזון שיש ברשותם, במספר כלים מצומצם הנכונים לשימושם, ואולי אף בבהמה או שתיים שעומדות לרשותם, זהו מקום שבו יצרך לחמוד את קנייניהם של אחרים לא יתקוף אותך בחוזקה, וזהו המקום המתאים לך. כלום יכולה את לגנוב לאסקימואי את השלג ממנו הוא בונה את ביתו? האפשר הוא לנכס לרשותך את הגמל היחיד של שכנך במדבר בלא שיתגלה הדבר? שמא ביכולתך יהיה למעט את זכות חברייך על אגוזי הקוקוס התלויים בשפע על העצים או על הדגה הפזורה בים באחד מאיי קו המשווה? בחברה מעין זו יכולה את לשוב ולהיוולד, כי במקום בו אין דבר לגנוב אין גנבים.
נכתב לפני חודש
אז אם כן, אלו נשמות מגיעות לכאן למועצת הירח?
הגדרה אחת חותכת ברורה חדה וקולעת לכל הנשמות, שהגיעו או נמצאות, שהלכו או נשארות, במועצת הירח קשה מעט למצוא. נוכל אבל לומר כי בגדול שתי קבוצות נשמות עיקריות מגיעות לכאן. בקבוצה האחת ישנן הנשמות שהגיעו לכאן מבחירה ובידיעה, ובקבוצה השנייה נשמות המגיעות לכאן בלית ברירה. אפשר גם לומר כי לרוב, נשמות הרוצות להגיע לכאן נשארות כאן, והנשמות שלא כיוונו את רצונן לכאן מלכתחילה ממשיכות הלאה למקומות אחרים. ההבדל העיקרי והמהותי בין שתי הקבוצות הוא בכך שיש נשמות שלא רוצות למצוא את מקומן בין בני האדם ולכן מגיעות לכאן, ויש נשמות שלא מוצאות את מקומן בקרב שוכני הארץ ושלא ברצונן מגיעות לכאן. צמד דרכים שונות יש להגיע למועצת הירח, וסיפורי נשמות לרוב, מסוגים שונים ומגוונים, ממלאים כל אחד מזוג שבילים אלו.
אז אולי תמשיכו את דברכם וגם תספרו לי מה אני עושה כאן? חקרה הנשמה את מועצת הירח.
בודאי שאין ביכולתנו לספר לך מה את עושה כאן, נשמע קולה האחיד והמלוכד של מועצת הירח, היות ואין קוראי מחשבות ויודעי סודות אנחנו. לעומת זאת, באפשרותך את, לספר לנו מה הביא אותך למועצת הירח. אינך חייבת כמובן לספר ולחלוק בפנינו את שעבר עלייך ואת גורלך אם אינך חפצה בכך. אולם, אם תיאותי לספר לנו את סיפורך, מובטח לך שאנו לכל הפחות נקשיב לו בעיון רב.
באמת ובתמים איני יודעת מה יכולה אני לספר לכם על מאורעות גלגול חיי האחרון, ונדמה לי, כך אני סבורה, שחייתי כאחד האדם, חיים רגילים ומהוגנים ככל שנראה לי.
מתוך מה שמשיגה דעתנו, ועל פניו סבורים אנחנו, שלא הגעת לכאן למועצת הירח מתוך ידיעה ברורה ומכוונת של דרך מושכלת, על מנת לתקוע כאן יתד עימנו ובמטרה להשתקע בחברתנו.
בזאת אתם צודקים לחלוטין, הסכימה הנשמה ללא היסוס, אין בי שום משאלת לב או עניין לבלות כאן זמן ניכר, ומעוניינת אני לחזור ולחיות כבן תמותה על האדמה שוב.
סקרנות נשמעה בקולה של מועצת הירח, תמהים אנו בדיוק כמוך לדעת מה הדבר והסיבה שמונעים ממך להגשים רצון זה, ולהתגבש כיילוד אישה חזרה. בטוחים אנו שאם לא היתה סיבה שכזו, אזי לא היתה סיבה להיותך כאן במועצת הירח במקום על האדמה לשכון. אם דרכך לגלגול הבא היתה סלולה מישרים ללא מכשול ומהמורה, לא היית נמצאת במקום בו הנך כרגע, ולא היינו מנהלים את השיחה הזו עימך. ישנו איזשהו פער ובקע, החוסם ומפריע לך, לממש את גלגול חייך הבאים עלי אדמות כפי שאת רוצה להיוולד לתוכם, ומשום זאת את נמצאת כאן במועצת הירח כנשמה אבודה, שאת דרכה לא מוצאת. אם לא היתה הפרדה עקרונית בין שאיפתך לחיים מסוג מסוים, ליכולתך בפועל לממשם, לא היית פה.
אדונים כבודים נשמות דגולות, אם הייתי שואפת למשהו מעבר לחיים פשוטים כפי שהיו לי חיי הקודמים, ובמשהו מעבר למה שכל בן הארץ זקוק לו כגון, קורת גג צנועה, משהו להשביע את קיבתו, ומעט בילויים והנאות להפיח קמצוץ שמחה ברוחו, אז אולי יכולתי להפנים ולקבל את העניין של איזה שסע בלתי ניתן לאיחוי, המונע מציפיותיי ותאוותי להתגשם לכדי מימוש, ושאין ביכולתה של המציאות לענות על דרישותיי הללו, ועל צרכיי המוגזמים שאני חומדת להם, ומשום כן נמצאת אני במועצת הירח. אך לא כך הוא הדבר אחיותיי הנשמות, וזאת משום שדרישותיי צנועות להפליא ובסיסיות ביסודן, וכל רצוני בחיים לא מסובכים יתר על המידה ובקורטוב קורת רוח בהם.
אומרת את כי ברצונך בחיים הדומים לחייך הקודמים, אמרה מועצת הירח, תארי לנו בבקשה את חייך הקודמים, וספרי לנו את קורותייך בהם.
אני לא רואה מה יש יותר מדי לתאר, או על מה אפשר להרחיב את יריעת וגיליון הסיפור. חיים חסרי מעשים הראויים לתשבחות רמות או יוצאי דופן באופן חריג, ושלבטח לא ייחרטו בדברי הימים כסיפור עלילה של גדולה וגבורה.
ספרי לנו אולי ממה ואיך החיית את נפשך כל שנות שהותך על פני האדמה? במה עסקת? היה לך איזה משלח יד לפרנסתך או שמא בעמל כפיים טרחת?
לא זה וגם לא כך, השיבה הנשמה, למעשה לא עבדתי אפילו שעה אחת בימי חלדי. גרתי באותו הבית מיום שנולדתי עד שחדלה נשמה באפי, וסמוכה הייתי על שולחן הוריי. לאחר שהם הלכו לעולמם, פשוט כילתי את כל הרכוש שהותירו לאט לאט אך בבטחה. מכיוון שלא העמדתי צאצאים, ויורשים לי אינם בנמצא, לא הרגשתי אי נוחות או חשתי אי נעימות, שלא אותיר לבאים אחרי דבר.
הורייך מולידך בוודאי שכבו על משכבם בשלום לאחר ששבעו ממך רוב נחת ואושר רב בימי חייהם, העירה כדרך אגב מועצת הירח.
למעשה, סיפרה הנשמה, אבי נפטר מהתקף לב בגיל צעיר יחסית, ואמי גם היא לא בגיל מופלג, נפטרה מסיבוך של דלקת ריאות קשה, אך ידי לא הייתה בדבר, הצטדקה הנשמה.
שאביך קיבל את התקף הלב ואחזו השבץ שממנו לא התאושש, היכן היית את? הקשתה מועצת הירח.
הייתי בבית, ענתה בפשטות הנשמה.
ומה עשית אז ברגעים אלו?
לא עשיתי דבר. חשבתי שזה בטח יעבור לו תוך רגעים מספר, ולא רציתי להטריח ולקרוא לאמבולנס לשווא.
ואיך ארע הסיבוך בדלקת הריאות של אמך שממנו הגיעה קיצה? חקרה מועצת הירח עוד.
אמי שכבה במיטה חולה בליל חורף עז שרוחות ערות וקפואות נשבו ויללו בו, הסבירה הנשמה, החתול החליט משום מה לצאת החוצה במזג אוויר סוער זה לאיזה עניין מעיסוקי החתולים, ולשם כך פתח את החלון בחדרה כהרגלו בכל פעם שרצה לצאת לצרכיו החוצה, ורוח הפרצים מצאה את דרכה פנימה אל החדר.
ומה עשית שהבחנת בחלון הפתוח?
כלום, השיבה הנשמה, סברתי לתומי, שמעט אוויר צח, טוב בהרבה מהאוויר המחניק בעל הריח המעופש שעמד עד אז בחדר, וכמו כן, לבי לא נתן לי לסגור את החלון ולהותיר את החתול האומלל לקפוא למוות בחוץ מחוסר יכולת להיכנס שוב לבית.
הסיפור מאחורי הימצאותך פה במועצת הירח ברור לנו אפוא כבהירות הלבנה במלואה. שמץ כבוד אב ואם לא נוכח בך, ועל כיבוד הורים לא שמעת ולא ידעת מאומה. הדבר פשוט ומובן לנו, ללא קמצוץ של תמיהה. שום הורים שבעולם לא רוצים אותך כילדם, ולהניח על ראשם עוון על כך, לא יוכל איש, וכל אדם מבין גם למה ומדוע לא ירצו בכך, ולא ינסה לתלות את האשם על כך בצווארם. מבלי שזכר ונקבה ירצו שנשמתך תתגלגל ותיוולד חזרה בעולם כפרי אהבתם, אין סיכוי שתוכלי לשוב לשם. בחוסר הורים אין ילדים, וזה שקוף וקל. שום הורה שבעולם לא רוצה אותך כילדו, ומכיוון זאת את עימנו אבודה כאן ולא חיה שוב שם.
אוי ואבוי לי, בוהו ושבר, התייפחה הנשמה, מה אעשה אפוא ומה יעלה בגורלי אם כך?
פתרון אחד בלבד אנו מכירים למצב הביש אליו הקלעת את נפשך, וזוהי הדרך היחידה, שאם תבחרי ותלכי בה, תוכלי לשוב ולהתגלגל כבן אישה ואיש במקום ממנו הגעת לכאן.
אִמרו לי, התחננה הנשמה, איה השביל הפתוח לפניי לשם כך ואצעד בו, הגידו לי מה עלי לבצע, ואעשה.
כל שעלייך לעשות הוא לוותר על הורים, הודיעה לה מועצת הירח את האפשרות העומדת על הפרק.
זה נשמע לי תמוה ובלתי אפשרי הדבר הזה שאתם מבקשים ממני לוותר עליו, התקשתה הנשמה, כי איך אפשר לפסוח על הורים?
אין אנו מבקשים ממך את המופלא והבלתי אפשרי, פירטה מועצת הירח, העניין הוא רק לצאת מהמלכודת שלתוכה השלכת את עצמך בהתנהגותך, ואם תבחרי ותנווטי את גורלך, לבוא לעולם כילד, לאב שהלך מן העולם בזמן ההיריון, ולאם שנפטרת מן העולם בזמן הלידה, תוכלי להיכנס חזרה לעולם בלא הורים, ולהיות צאצא יתום.
נכתב לפני חודש
פרק רביעי


מועצת הירח משכנה בנקודת שווי המשקל שבין כדור הארץ לירח. אי שם במרחב החלל שבין כדור הארץ לירחו ישנו מקום בו כוחות הכבידה של כדור הארץ מצד אחד ושל הירח מעברו האחר שווים בעוצמת פעולתם, מאזנים ומבטלים לכאורה אחד את השני, ולכן כל דבר הנמצא שם במנוחה פשוט נשאר שם ולא זז לכאן או לכיוון אחר.
כוח הכבידה הוא כוח חוק טבע פיסיקלי המגיע לכדי ביטויו במשיכה ההדדית שישנה בין עצמים חומריים גשמיים. כמובן וברור לכל יודע דבר כי כוח הכבידה הפיסיקלי הוא לא כוח הטבע היחיד המושך במציאות, זה לעבר זה, גופים, וזאת כי מובן מאליו כי בחור ובחורה, הנפגשים ויושבים בבית קפה לפגישה רומנטית, אינם נמשכים זה לזו וזו לזה, בגלל יחסיות המסה של כל אחד מהם והפוך למרחק בריבוע.
בנקודה זו שבין כדור הארץ והירח שבה הכוח המושך דבר מה לעבר כדור הארץ, והכוח המושך את אותו הדבר לעבר הירח שווים בעוצמתם, נמצא משכנה של מועצת הירח ואינה משה משם.
מועצת הירח כונסת אליה נשמות של רבים טובים וראויים, בני כל משפחות האדמה, שהתהלכו באחד הימים משכבר, כבני אדם לאור השמש. נשמות אלו הטובות והרבות, בקול אחד מדברות ובפה אחד אומרות את דברן. רוויות הנשמות במועצת הירח בידע ובחכמה רבת שנים עד מאוד, ולא בפזיזות או במהרה יגיעו הן לחילוקי דעות בינן לבין עצמן. יושבות הן הנשמות מחכות ומצפות לרגע בו יודיע הצופה בראש התורן שנשמה חדשה עושה את דרכה למועצה, לשאת את דברה וסיפורה בפני העדה הכבודה.
הנה באה נשמה חדשה בפני מועצת הירח.
שלום לך ורב כבודך, מברכת מועצת הירח את הנשמה שהנה באה.
שלום לכם הנמצאים, עונה הנשמה ושואלת, אך מי אתם? ומה עושים אתם במקום זה?
נראה לנו על פניו, שזה שמקרוב בא והצטרף לחבורה הנאספת במקום מסוים מלפני היותו שם, שעליו להציג את עצמו תחילה, בטרם ישאל למעשי אחרים, אך אין אנו מאלו המקפידים יתר על המידה על כללי הטקס. מועצת הירח הננו, ומעשינו במקום זה הוא שיחה ודיון.
מועצת הירח? שאלה הנשמה, מעולם לא שמעתי על דבר שכזה, ועל קיומכם לא ידעתי דבר.
ואף על פי כן ולמרות זאת אנחנו כאן נמצאים, וגם את הגעת לכאן, תהא הסיבה לכך אשר תהא, השיבו לה.
כלום מועצת צללים השולטת מאחורי קלעי המסך על הדברים המתרחשים בכדור הארץ, מנווטת ומשפיעה בהתאם לרצונה ולשאיפותיה, היא מועצה זו?
לא ולא, עונים כנגדה קולות רבים, משתדלים אנו למזער ככל הניתן לנו את השפעתנו על ענייני בני האדם והתנהלות כדור הארץ כמיטב יכולתנו. אם סבורה את שאנו בהיחבא מושכים בחוטים שמאחורי העלילה המתרחשת על פני כדור הארץ, הנך טועה רבתי. נמצאים אנו כאן מפני שאין ברצוננו להתערב יתר על המידה בענייני בני אנוש בפרט, וענייני הכוכב ממנו, כך אנו מניחים, את מגיעה ככלל. זנחנו זה מכבר את עיסוקיהם של בני חוה ההולכים על שתיים, ומתעסקים אנו אך ורק עם נשמות המגיעות לכאן אלינו. איננו שולטים, וכמעט שלא משפיעים ממקום זה על הנעשה והמתהווה בכדור הארץ. אין אנו בסתר, בחדרי חדרים בוחשים, כי כל מעשינו גלויים וברורים, ועל השולחן הנם מונחים.
אז מה בעצם אתם עושים כאן, ולמה מקום זה נועד?
שאלה זו, משיבה מועצת הירח, היא שאלה מורכבת מאוד, ולא ניתן לענות עליה בקצרה. אל נא באפך, ובבקשת ענווה בל לך לסבור, שמקנטרים אנו אותך, אם נענה לך ונאמר, כי אין אנו עושים כאן כמעט דבר פרט להימצאותנו במקום זה, ולשיחות שאנו מנהלים כאן.
על מה אתם מנהלים את שיחותיכם כאן? אם תוכלו אולי לענות לי על שאלה זו, רצתה הנשמה לדעת.
שוב מבקשים ממך אנו שלא לכעוס, ולהבין כי זוהי שוב שאלה בעלת רבדים רבים מאוד, וזאת משום שאין שיחה אחת הזהה לחלוטין לשיחה אחרת, ולפרוט בפנייך את כל השיחות שהתנהלו כאן מאז ראשית ההיסטוריה עלול לקחת זמן רב עד מאוד זה ברור. נוכל לנסות ולבאר איזה מכנה משותף למכלול השיחות המתנהלות כאן זה עידן ועידנים, אם נאמר, שרובן ככולן עוסקות בסיפור המביא כל אחת ואחת מהנשמות המגיעות לכאן, ועל המשך דרכה בעולם.
אז הלכה למעשה, הפנתה הנשמה לעברם שאלה חדשה, כל מה שאתם עושים כאן במועצת הירח הוא לשבת ולהקשיב לסיפורים של עצמכם?
מיד נשמע קול המקהלה שהשיב, את סיפורי הנשמות הנוכחות כאן אנו מכירים כבר מצוין, ואין לנו שום רצון או צורך לדוש בעקבי סיפורים ידועים ומוכרים לנו היטב שוב ושוב, משעמם הדבר עד מאוד.
אם כך, צר לי מאוד אבל אינני מבינה בהצלחה, על מה משוחחים אתם, ועל איזה סיפורים אתם מדברים בכל הזמן הזה שאתם נמצאים כאן.
אמנם את סיפורינו אנו, כבר בקיאים אנחנו בהם, ואין לנו שום צורך לחזור עליהם שוב ושוב בפני הקהל שכבר יודע אותם במלואם ועל בוריים, אך תמיד ישנם סיפורים חדשים ולא מוכרים אותם אנו מוכנים ברוב קשב ועניין, לשמוע ולדבר אודותיהם.
מאיפה ומניין אם כן מגיעים אותם סיפורים חדשים שטרם שמעתם?
יושבים אנו כאן במועצת הירח ולא זזים לשום מקום או כיוון, ומדי פעם בפעם נשמה חדשה מגיעה לכאן, ואת הסיפור שלה, אם מוכנה היא להציגו בפנינו, אנו שומעים.
אתם מתכוונים אלי ולסיפור שלי? תמהה הנשמה.
מבין כל הנוכחים כאן, הסבירה מועצת הירח בפשטות, את סיפורך בלבד אין אנו מכירים, ולא יודעים דבר על הסיבה שהביאה אותך לכאן ומדוע את פה.
למען האמת גם לי אין מושג מדוע אני נמצאת כאן. נדמה לי שאת חיי כבן אדם חייתי כאדם נורמאלי ורגיל לחלוטין.
לא שאנו חולקים על קביעתך, או סבורים שיש שקר כחש ומרמה בדברים, אבל ניסיוננו רב השנים כאן במועצת הירח מלמד אותנו שלרוב, הנשמות המגיעות לכאן אינן נורמאליות או רגילות בהגדרתן. הנשמות הנורמאליות או הרגילות כדברייך, ניסיוננו מראה לנו שהן פשוט מתגלגלות שוב בלבוש אדם בכדור הארץ מחדש, ואינן מגיעות למקום זה. למועצת הירח מגיעות בדרך כלל רק נשמות מיוחדות במינן ושונות בסוגן, מכלל רוב נשמות בני האדם. מקרים רגילים הולכים אחר הכלל, ולמועצת הירח מגיעים המקרים היחידאיים והיוצאים מהכלל. אם היית נשמה רגילה הרי שסביר להניח שלא היית נמצאת עימנו כאן.
לא מוחזק בידי שירדתי להסברכם למלוא היקפו. לדבריכם, נשמות רגילות לא מגיעות למועצת הירח? רק נשמות מיוחדות מגיעות לכאן?
הביטי והביני בבקשה. הנשמות הרגילות שעיקר מעייניהן ותכליתן כרגע, הוא לעסוק כרוב נשמות בני האדם בענייני יום יום, כגון חיי נוחות מסוימים, הקמת משפחה ויחסי חברה, או וגם ששואפות בלבן פנימה להתפתחות נוספת בשאר עיסוקי התרבות והפעילות האנושית לא מגיעות לכאן. הן פשוט שוב מתגלגלות בלבוש אנושי מחזור חיים אחד אחר השני, מהסיבה הפשוטה שזה מה שהן חפצות בו. וכאן במועצת הירח, שאינן יודעות אפילו על קיומה, אין באפשר לנשמות אלו להוציא את מאוויהן לפועל. קל וחומר פשוט ומובן הוא, שהרצון לבית משפחה וכלב, והשאיפה למעמד חברתי, כלכלי וכיוצא בזאת, לא יכולים למצוא את ביטויים כאן במועצת הירח. הנשמה המחפשת דברים אלו נמשכת מטבע הדברים למקום בו מציאות כגון זו קיימת ומתרחשת, והוא כדור הארץ.
נכתב לפני חודשיים
מה רחוקים הם הימים בהם היתה נשמה חדשה וצעירה, ואפילו עשרה סמלים מושגיים לא ידעה ולא החזיקה בשכלה. הנה עומדת היא הנשמה על שפת הנחל כצפרדע לכל דבר ועניין. רואה, שומעת, מריחה, יכולה להניע את גופה הן במים וגם ביבשה. כה רחוקה היא הנקודה שבה נמצאת נכון להיום תודעתה, ושלבים לרוב עלתה ועברה מאז אותה נקודת פתיחה, עת התעוררה ורק את קיום עצמה חשה וידעה.
נינוחים ומאושרים היו חיי הנשמה כצפרדע, ובייחוד קסם לה העולם וכל אשר ראתה וחוותה, והנה עשיר הוא ומגוון מכל שאי פעם פיללה או שיערה בעיני רוחה, וכל שפע הדברים החדשים אותם גילתה ובהם פגשה רוממו את רוחה עוד ועוד, ולא יכלה לסבוא ורק הוסיפה לבלוע פנימה מפלאי העולם ומלואו.
גלוי הוא כי אין הצפרדע עומדת בקצה שרשרת המזון, ולאחר מספר פעמים בהן נטרפה על ידי נחש, הפנימה גם הנשמה כי צפרדע טורף על היא לא, אך לא נתנה לרוחה להתייאש מפרט זה בשלב זה, והמחשבה בדבר חיקוי דרכי הנחש והילוכו כדרכו בזחילה על גחונו לא ממש העמידו לפניה פיתוי רב, ולא אחז בה הרצון להיות דבר מה אחר מצפרדע בשלב זה, ורק את לקח הניסיון ומזל הביש למדה, וממנו הסיקה והכירה כיצד להישמר להיזהר ולחמוק מסכנה זו האורבת בזחילה לפתחה, וכך באושר המשיכה הנשמה כדרכה בקיום של צפרדע להוות.
באגדות מסופר על צפרדעים המשתנים והופכים לנסיכים מכוחן של נשיקות. המציאות אשר בכנפיה טפחה על הכרת הנשמה, וגרמה לה לפשוט את צורת הצפרדע וללבוש לה גוף אחר, היא מחוג ספרותי שונה.
יום אחד בשעה שרבצה לה על סלע באחו שליד שפת הביצה והתחרדנה בנועם מקרני השמש שליטפו אותה, חשה סכנה. רשרוש בגבעולי העשב, הנשמע הולך וקרב לכיוונה, תפס את תשומת לבה. פתחה הנשמה את עיניה ודמה קפא בעורקיו. לפניה במרחק קצר עמד יצור מוזר למראה, המכוסה כולו באדרת פרווה מראשו ועד זנבו. היצור הסתכל עליה במבט ערמומי כבוחן מציאה כשרה שנפלה בדרכו, ותוך כדי זאת בכפו של גפו הקדמית מסדר הוא את שפמו.
הרגישה הנשמה מתוך עצמה כי אין יצור זה מבקש לו אותה לטרוף וכמאכל לזלול, אלא שעשוע היא בעיניו לעשות בו משחקיו כרצונו. אימה פחד וחוסר אונים הציפו את לבה. מצב דברים זה שיתק את גופה וכל שיכולה לעשות היה לבהות חזרה ביצור זה המתבונן בה.
ביקשה הנשמה לומר בתחינה ליצור שיניח לה לנפשה וימצא לו שעשוע אחר ליהנות ממנו ולענותו, אך כל שעשה היצור בתגובה לקרקורי הצפרדע שהשמיעה היה להחליק את צדו השני של שפמו.
מבט עיניו הממזריות של היצור הפנטו אותה למקומה ומנעו תזוזה ממנה, אבל בשבריר שניה שהיצור ליטף את אוזנו, ועיניו חדלו להינעץ בה, פג הכישוף, והצפרדע ביקשה להימלט על נפשה וקפצה.
מיאו היה כל ששמעה, כאב היה כל שהרגישה, ודם היה כל שראתה, בזמן שטופרי חתול הביצות חדרו כסכינים דרך מעטה גופה עמוק פנימה.
ששבה אליה צלילות הדעת לאחר שנפרדה הנשמה מגוף הצפרדע הטבוחה, רק מחשבה אחת פיעמה בה, חיה שכזאת רוצה אני להיות.
על אותו הסלע באחו שעל גדת הביצה, שקודם לכן התחרדנה עליו כצפרדע רבצה כחתול ביצות בר, והתרפקה על קרני החמה הנעימות שמלחכות את פרוותה. דם ציידים פכפך בורידיה, וכל שיכולה להניח עליו את כפה היה טרפה ומאכלה, וחיי חרות וחופש היו חייה הטובים בצורה זו.
מספר שנות בצורת ורזות בגשמיהן שינו עבורה את כללי המשחק ואת צבעי התמונה, משום שיבשה הביצה בשל תנאים לא מספיקים אלו וחרבה.
אולי היתה מבקשת הנשמה לשנות את צורתה לנמר או אריה, אך מכיוון שמעולם לא עברה חוויה שמן הניסיון בבריות מסוג זה, לא גונב לאוזנייה קיומם, וגם לא עלתה בהרהורי עצמה מתוך ההיגיון או מתוך השיגיון אפשרות שכזו כלל, התגלגלה הנשמה מחתול ביצות בר לסתם חתול בר.
בהמשך האירועים, שכונת מגורים, שנבנתה על מה שפעם לפני שנים רבות היה שטח ביצתי טבעי ופראי, סתם ואטם את ההיתכנות בפני הנשמה להמשיך ולהתנהל כדרכה. אם באזור המחיה חתולי בר אין, לא תוכל הנשמה לשוב ולהתגלגל לאחד שכזה, ובאין גורי חתולי בר חדשים, שווא תחתור הנשמה להיוולד כאחד כזה.
אנה אנדוד ואלך? שאלה הנשמה על המשך קיומה, ולא מצאה מענה לנפשה, ומשום כן, כסוג של ברירת מחדל, החליטה הנשמה, ולו באופן זמני, להתגלגל מצורת סתם חתול בר לצורה של חתול רחוב סתם.
חיה ברחוב, ניזונה מפחי אשפה ושאריות מאכלים שאנשים השליכו על הרצפה. אך כנגד זאת הלכה והתפתחה בנשמה תודעה חברתית עמוקה, שהתבססה על יסודות נשכחים שבנפשה מהווי חייה כחלק בחברת הסרדינים והצפרדעים, ועל אדני חייהם החברתיים, שנשתמרו חבויים עמוק בתוכה בזמן קיומה כחתול שוכן בדד. למדה מעמדות וסימנים, ניהלה מערכות יחסים, וכרתה בריתות והסכמים במלחמות על מרחבי מחיה, מרחבי שליטה ומרחבי לינה. דברים רבים שאותם לא ידעה, ובהם כל מערך הסימנים הגלויים והכמוסים ששייכים לתרבות חתולי הרחוב, למדה מתוך ניסיון תצפית ותבונה אישית, והשכילה גם בכל שאר דברים מחיי חתולי הרחוב, אותם דוגמתם ובהם, כחתול בר לא פגשה ולא נתקלה מעולם.
שחר חדש הפציע על חיי הנשמה שלאחר מספר גלגולים בין פחי הזבל ושאר חתולי הרחוב, נקטפה כגור חתולים שנפל עליו ביד הגורל ורחמי בן תמותה להיאסף מהרחוב ולחיות כבן בית בחברת בני אנוש.
מאירוע זה וכתוצאה ממנו, התפתחה בנשמה שכחתול בית הוויתה וקיומה, תובנות וחכמות חדשות, הנובעות מניסיון ותצפיות חדשות על העולם בכלל, ועל עולמם של בני האדם בפרט.
אחת החוויות הראשונות שלמדה הנשמה, מנקודת השקפה וראות חדשה, הוא עניין המכונות הנעות. אם עד לאותו היום בו נלקחה אחר כבוד לרופא בעלי החיים על מנת להיבדק ולקבל חיסונים, כל שידעה על אותן מכונות ממונעות הזזות הלוך ושוב על רחבי הכבישים, שיש להישמר מהן מכל משמר, וכל מפגש עם יצורי מתכת אלו אחריתו מרה כואבת וקשה, או לחילופין חכמת המעשה של לשבת על גופן החם והלוהט ביום חורף קר, הרי שחווית הנסיעה בתוך אחת מאלו, שינתה לעד את דרך ההסתכלות עליהן.
אמנם היתה הנשמה אך ורק חתול, אולם מתוך היותה חתול בית אצל בני האדם, סמיכותה על שולחנם ושהייה בחברתם, דברים רבים ראו עיניה, וכל שחזתה בו הנשמה נחקק נחצב בזיכרונה. מושגים מופשטים אך גם מציאותיים, כמו ידית החלון או הדלת למדה, והשכילה אף לפתוח בעזרת כפה את ידית החלון בכל רגע שרצתה לצאת לשוח בגינת הבית, למרות שאת הרעיון של להחזיר את המצב לקדמותו אחרי שסיימה לפוש בחוץ, וחזרה נכנסה לתוך הבית פנימה, עדיין לא הפנימה ולא עיכלה.
עולם מושגים ודברים, חדש ורחב נפרש לפניה מלוא האופק, וגם אם לא ירדה לעומקם של כל הדברים, ועל משמעותם מהותם ושימושם של חפצים רבים לא עמדה, הרי בכל זאת משהו מכל עניינם למדה, ולו בעצם ראית קיומם. כלי קיבול הוא כלי קיבול, ועל הדקויות העומדות מאחורי ההבדלים שבין כוס לבין ספל ואו צלחת מרק, לא היה לה צורך להעמיק ולחשוב יתר על המידה.
דלת שער הכניסה לעולם בני האדם נפתחה בפניה, ואפשר לנשמה אם רק תרצה בכך לנסוק מעלה מעלה על סולם הידע שלבים רבים מאוד. שלבים רבים מאוד לאורך הסולם מפרידים בין השלב שבו נמצא האדם הממוצע לבין המקום בו נמצא המבריק ביותר מבין שאר בעלי החיים, אך הדרך פנויה ואפשרי הטיפוס וההעפלה לאורך דרך ארוכה זו שלב אחר שלב.
קיום הנשמה כחתול בית אצל בני האדם מותיר לנשמה לעשות את קפיצת הדרך ממש לאורך סולם הידע, ולהוסיף ולהשלים את הידע הנדרש במהירות ובזריזות יחסית, לעומת הזמן שהיה לוקח לנשמה להגיע לשם מתוך דמיונה ופעולתה הפנימית בלבד. ברם גם כך יחלפו חורפים אביבים וגלגולי חיים רבים, בטרם תוכל הנשמה לעשות את מלוא המסע הנדרש להיהפך לנשמת בן אדם על כל הכרוך בזאת.
שלב אחר שלב קומה אחר קומה נדבך אחר נדבך, קונה הנשמה בדעתה, מושג אחר מושג ידע ועוד ידע הבנה הרודפת הבנה, ומעפילה מעלה הלאה לאורך סולם הידע, אל עבר מה שעד לפני כן, עבורה היה בחזקת הלא נודע.
נכתב לפני חודשיים
שוב יצאה הנשמה לבדה למסע בחיפוש אחר הלא ממש נודע, שרק עצם אפשרות קיומו, בלא ידיעת מהותו וצורתו, נח לו מוצפן בשרוולי הכוח המדמה של תודעתה.
רצה המקרה, וכעבור מהלכי הדברים ותנועתם, פגעה הנשמה באחות נשמה אחרת וגילתה לפניה את לבה. נשמה אחות זו הקשיבה ברוב ריכוז ועניין בזמן שהנשמה שחה ושטחה את קורותיה בפניה, ואז השיבה לה ואמרה, הצטרפי אלי ואפתור את מכאוביך, כי אני בדרכי להיות נשמת דג, ואם תצטרפי אלי ייפתח בפניך עולם ומלאו אשר נמצא הרבה מעבר לעולם הצמחים, ובהן האצות, בו היית טבולה ושקועה עד הלום.
הנשמה כמובן, מה מכיל בתוכו המושג דג לא ידעה, אך הבטחה של נשמת האחות, היא נשמת הדג לעתיד לבוא, כי בצורה זאת של קיום ניתן לראות בעזרת דבר הנקרא עיניים את הפורענות הממשמשת ובאה, ולחמוק מאותה צרה שעד כה היתה נסתרת מפניה, וגם הסקרנות לשמה והתחושה כי תוכל להמשיך ולהעפיל בסולם הידע אם תחבור לנשמת דג זו, שכנעו אותה להצטרף אליה.
תלמידה חרוצה היתה הנשמה ולמדה בשקיקה במהירות ובזריזות את כל שמורתה נשמת הדג לימדה אותה, אך מהר מאוד הבינה כי הידע הדרוש בכדי להיות נשמת דג עצום וגבוה הוא עד לאין שיעור מהידע הדרוש לניהול צמח מסוג אצה כמו שעשתה לפני כן. כהבדל בתחכום ובגובהו של מגדל מגורים מודרני מבקתת בוץ וקש, כך הוא ההבדל בין להיות אצה שכל חלקיה דומים ופשוטים יחסית לבין דג.
לא במהרה למדה הנשמה את כל המנגנונים השונים והמשונים, המורכבים יותר והפשוטים פחות, ודרך פעולתם אחד עם השני. מערכת הנשימה, מחזור הדם, השלד, המעטפת החיצונית, חוש הראייה ועוד ועוד חלקים אחרים הפועלים יחדיו בתחכום מופלא ליצירת מבנה מרתק ומורכב הקרוי דג.
צמודה היתה הנשמה לנשמת הדג ושאבה ממנה אט אט קצת קצת דבר דבר, ובכל פעם שנתקלה הנשמה בקושי מסוים בהבנת דבר מה, וחשה תסכול בשל כך, תחושת האושר וההנאה שגדשו ומלאו אותה כשלבסוף הפנימה את ההבנה הידע והתובנה הנדרשים לעניין זה פיצו אותה לאין ערוך כמות ושיעור, ודחפו אותה להעמיק לחקור ולהבין ככל הניתן, עד שתוכל לרדת לסוף דעתה של הנשמה האחות ולהיות גם היא ברבות הימים נשמת דג.
לבסוף קיבצה וליקטה הנשמה, כדלי המתמלא טיפה אחר טיפה בקילוח דק ועדין, את כל הידע הנדרש ורחב ההיקף שיש צורך לזוכרו ולהטמיעו בתודעתה, על מנת שתוכל, אם בכך תחפוץ, נשמת דג להיות.
שמחתה של הנשמה מהולה היתה בעצב גם כן, כי על מנת להיות נשמת דג בעצמה, עליה להיפרד מחברתה רעותה מורתה נשמת הדג שאליה היתה צמודה, וממנה ינקה את נפח התבונה העצום הדרוש לעניין זה, וגם מהולה במעט חשש שמא אולי לא תצלח המלאכה בידיה.
ומה אם איני מוכנה עדיין? שאלה הנשמה את נשמת הדג אחותה, האם נגזר עלינו להפרד? הוסיפה והקשתה, אך נשמת הדג הרגיעה אותה ושחה לה כי, ללא ספק מוכנה את ויודעת כל שנדרש על מנת כהלכתו לנהל דג, ועוד הוסיפה עידוד באומרה, כי אל תשכחי שאנו לא ממש נפרדות היות ובאותה הלהקה נהיה יחדיו. וכך בנפש חפצה נפרדה הנשמה ממורתה וחברתה ויצאה למסע ולהרפתקה הכרוכה בקיום מסוגו של דג סרדין אחד.
כסרדין בלהקה שחתה הנשמה ועלזה על כל תנועה ותנועה, ועל כל מראה חדש שנגלה לה באמצעות עיניה, והיתה מרוצה מאוד מעצמה וגורלה.
אולם אליה וקוץ בה הם חיי הסרדין, ולא במאוחר למדה זאת הנשמה די מקרוב על בשרה. אמנם עיניים לה לראות ויכולת לנוע גם כן, ואפשר לברוח ממיני סכנות האורבות בדרך, אך מה לעשות ולא תמיד עולה ביד הסרדין לחמוק מאויביו המבקשים לבולעו חיים, ופעמים שאף האויב אינו נגלה עד שמאוחר מדי להימלט מהרשת, והנשמה מצאה את עצמה מועלת במכמורת למקום ההוא בחוץ, ששם אינה יכולה עוד לנשום וכל שנותר לה הוא לפרפר ולפרכס את עצמה למוות.
פעמים רבות לאחר שנטרף גופה או ניצוד או סתם הלך לעולמו כדרך כל בשר, שבה הנשמה והתגלגלה חזור, ויצרה את עצמה מחדש כדג סרדין, עד שלא יכלה עוד שאת את הדבר, ונשבר לבה בקרבה, ואמרה לעצמה, לא עוד, ועד הנה.
ביקשה לה הנשמה מקום וצורת הוויה שלווים יותר, בהם אין מלחמת הקיום מתדפקת על דלתה בכל שעה כדבר של מה בכך וברגיל יום יום. ולפיכך שטה שחתה לה הנשמה בים הנשמות המרכיבות את הים וחיפשה מקום מעט יותר בטוח ויציב לשכון בו.
הגיעה הנשמה במסעה למקום בו זרמי המים חלשים יותר, וגם צמחים יש שם בעלי דבר שטרם ידעה הנקרא שורשים, ונטועים הם לתוך האדמה במקום בו המים רדודים הם, אך לא עלה ברצונה של הנשמה להיות נטועה במקומה אחרי שכבר זנחה מאחוריה את הרצון להיות צמח, מה עוד שמבחינת הנשמה תהיה זו חזרה לצורת חיים מפותחת פחות מכפי יכולתה והשכלתה, שהרי כבר יודעת היא להיות דג.
שם במקום זה זיהתה הנשמה דבר מה המתאים לה, לפי דעתה, לצרכיה יותר, כי מעין דגיגים קטנים מסוג שלא הכירה ופגשה עד כה שחו שם.
אתחבר לי לאחת מנשמות דגיגים אלו, חשבה הנשמה בתוך עצמה, ובודאי בנקל ובמהרה אשלים כדי הצורך את יתרת המידע שאזדקק על מנת להתאקלם בצורה זאת של דג, כי את רוב החומר הדרוש כבר יודעת אני משכבר, וזאת נראית לי סביבה שקטה ובטוחה להתקיים בה.
פנתה הנשמה לנשמת אחד הדגיגים השוחים שם, שוחחה עימה וביקשה להשלים את המידע הדרוש לה, וזאת כדי שתוכל להיות כמותם.
תחילה לא הבינה הנשמה מדוע טוענת הנשמה שאליה פנתה, כי לא דג היא, אך לאחר רגעים מספר הבינה כי לפניה נשמה של יצור הקרוי ראשן, שבתחילה הוא חי במים, אולם לאחר התפתחות נוספת והשלמת הגוף כצפרדע, חיה היא הן במים והן על היבשה באוויר. רעד קל חלף בנשמה עת נזכרה כיצד יצאה מהמים כדג לאוויר, ואיך חשה באותה חוויה ומה התוצאה הסופית, אבל דבר זה לא הרתיע אותה, ואדרבא, האפשרות לרכוש ידע נוסף המאפשר צורת קיום גם בסביבה הזכורה לא ממש לטובה, משכה את לבה.
אנא ברצונך אם מצאתי חן מלפנייך, למדיני בטובך מה עלי לעשות למען גם אני אוכל צפרדע להיות, ביקשה מנשמת הראשן.
הסכימה נשמת הראשן שתשמש לפניה הנשמה ותלמד את האופן בו עליה לפעול על מנת שתוכל כצפרדע לחיות. ושוב מצאה את עצמה הנשמה טורחת בשבילי התודעה והחכמה, וחלק אחר חלק פינה אחר פינה, דרך ניסיון והבנה הפנימה והשכילה את שנדרש ממנה. תחילה למדה את הליכות הראשן, ולאחר שהתפתח הראשן, ולצפרדע ולאדמה עלה, השלימה והפנימה את שאר המלאכה.
נכתב לפני חודשיים
מוטב לי, הגתה הנשמה, לשוטט לי בעולם הרחב והגדול לבדי ולחפש כיוון ועתיד על פני להישאר צמודה אחוזה וקפואה במקום בו שהיתי, ולהיוותר כאבן שאין לה הופכין עד שבחסד המזל אולי ירצה הגורל ואיזה מקרה יארע, ומצבה של הפרודה ישתנה באיזה אופן.
הנה והנה נעה הנשמה בחיפוש אחר איזו תגלית ותובנה חדשה, אך לרוב צערה ואכזבתה לא נתקלה בשום נשמה היודעת דבר מה שעדיין לא ידעה. אולם שוטטות זו לא היתה כחרס הנשבר שאינה נותנת פירות כלל וכלל, וזאת כי שדבר מה נוסף על מבנה העולם הבינה הנשמה. אם בתחילה שאך נבראה היתה הנשמה בחלל שיחסית דליל הוא בנשמות, ורובן כלל אינן מגיבות, הרי האזור שבו היא נמצאת כרגע עשיר באטומים פרוטונים ופרודות, ולפיכך הכיוון הנכון לחיפוש יהא אפוא באזור צפוף עוד יותר מהמקום בו נמצאת היא כרגע.
בדיקה וניסוי הראו חיש קל ובמהרה איזה כיוון תנועה מוליך לאזור שבו פוחתת הצפיפות, ואיזו הדרך המובילה למקומות בהם טרם היתה והצפיפות שם הולכת וגוברת. ואכן התברר לנשמה שהדרך בה בחרה אמנם מוליכה למקומות ואזורים שהצפיפות היחסית שבהם הולכת וגדלה עם הזמן, ומספר פעמים אף אפילו נכנסה לאזור שהצפיפות בו היתה גדולה באופן משמעותי, אולם בדיקה קצרה העלתה שזהו רק צביר פרודות בדומה לפרודה שהיתה חברה בה עד לא מכבר, ואין כאן עניין נוסף מעבר לכך, ועל כן המשיכה עוד בדרכה, ושוב חזרה הצפיפות לכמות שהתרגלה אליה לפני שעברה צביר אדים צפוף זה של פרודות זהות, אך בו בזמן גם הולכת וגוברת הצפיפות טיפין טיפין ככל שהמשיכה להתקדם, עד שלפתע פתאום וללא אזהרה נכנסה הנשמה לאזור סמיך כמרק וצפוף נורא בצפיפות שטרם ידעה ושיערה כמותה.
סקירה ובדיקה לא ארוכה מדי, אך גם לא שטחית וקצרה, שערכה הנשמה הנה וכה במרק הפרודות הסמיך שנפלה לתוכו, הראו לנשמה שרובן המכריע של הפרודות שנמצאות כאן במקום זה דומות לפרודות שהיו באותו צביר פרודות שחלפה בעדו בדרכה למקום זה, והן פרודות המורכבות משלושה אטומים ובסך הכול מכילות כשלושה פרוטונים ועשרה אלקטרונים, אולם צפיפותן עלתה כאן בתוך המרק פי כמה וכמה, עד שבקושי נותר מרווח לנוע בו מבלי להיתקל בדבר מה מיד.
לשוחח עם מה שכבר מכירה הנשמה וידעה לא הרגישה צורך, אך רבות רבות הנשמות כאן, ובמבנים שונים ומשונים שעדיין לא פגשה כדוגמתם, ובגדלים שעדיין לא פגעה כשכמותם, ואלו הם שמשכו את לבה של הנשמה לבחון צפונותיהם.
לאחר ששוחחה הנשמה עם נשמות רבות אחרות החלה להבין כי שני סוגי מבנים עיקריים יש כאן במקום זה. הראשון הוא מבנים של פרודות שמלבד היותן קיימות לא ניכר הדבר כי הן עושות דבר מה מיוחד ומעניין, ובעיקרון עסוקות הן בעצמן, ואין בהן איזו נשמה שאפשר לכנות אותה כנשמת הפרודה, וסוגה זאת כבר הכירה הנשמה היטב, ולפיכך ויתרה על האפשרות להצטרף למבנים אלו.
להבדיל ולעומת כן, הסוג השני והנדיר יותר של המבנים המורכבים שבהן פגשה, והנשמות היוצרות מבנים אלו שאיתן שוחחה, נראו לנשמה חדשניים ומרתקים. מתוך חילופי הדברים עם נשמות מספר החברות בקבוצות אלו למדה הנשמה מושג חדש, גם אם טרם ירדה למלוא פשרו, והוא המושג שכך מכנות הן את היצירה אותן בונות הן, וקוראות לה חומר אורגאני.
ביקשה הנשמה להסתפח אל אותן קבוצות המרכיבות יחדיו את אותו חומר אורגאני וללמוד את פרטיו והליכותיו, אך בדומה לקבצן המחזר על הפתחים ובכל מקום נענה הוא בשלילה ונותר בבושת פנים אל מול הדלת הסגורה כך ארע גם לנשמה.
חלף עבר הזמן, בבקשות ותחנונים לרוב מצד הנשמה שיואילו לצרף גם אותה לקבוצתם. טרם התגלגלו האורים והתמים למקום בו העניקו לה את תאוותה, ופגשה הנשמה בנשמה אחות חביבה שלפי דבריה ניהלה איזה דבר זר ומוזר שטרם שמעה הנשמה שמו או ידעה מושג זה מהו, הנקרא תא חי, והסכימה לספח אותה אל תוך ממלכתה, ותוך כך גם ללמד אותה דבר או שניים ולהיעזר בה.
כמובן שנפש הנשמה צהלה ושמחה על האפשרות שניתנה לה, והבטיחה לנשמת התא ללמוד בשקידה ולעשות ככל שתידרש על מנת להצדיק את האמון וההזדמנות שניתנו לה.
צרור מושגים חדשים ושלל ידיעות חדשות התווספו לנשמה מכורך התחברותה לנשמת התא. למדה הנשמה כיצד פועל ובנוי התא, איך מתקשר הוא עם תאים אחרים ועם נשמת הצמח, באיזו צורה יש לבנות את המוהַל, ועל תהליך מופלא הנקרא פוטוסינתזה.
הנשמה בלעה בשקיקה את כל הידע והחוויות החדשות שנתקלה בהן, ומכל דבר חדש שלמדה וספגה לתוכה כך גבר בה הצמא לדעת ולגלות עוד ועוד ולהבין ולהתפתח יותר ויותר. דברים רבים ומופלאים שלא שיערה כלל כי באפשר הם עמדו נוכחים וגאים מולה על שלל פעילותם המסובכת והמתקדמת, והנשמה אגרה לתוככי עצמה מושגים תובנות וחוויות רבות מספור שהצליחו להפתיע אף את דמיונה הפרוע ביותר שיכלה להעלות בראשה, ואושר וידע הציפו את הנשמה.
כעבור חלוף הזמן ובתום תקופת הלימוד והעיון שהקדישה הנשמה לברור כל פרטי מנגנוני השליטה וההתפתחות של מבנה מרשים וסבוך זה של יחסי גומלין הדדים, ולאחר קבלת ברכת הדרך, פרשה הנשמה והתחילה בבנייה מתוך חיקוי של צמח מסוג אצת ים. נדבך אחר שלב הלכה הנשמה והרכיבה סביבה באופן המדויק והמתוכנן מבנה של אצת ים. חששה הגדול של הנשמה, שאולי ולא תמצא חומרי גלם הדרושים לצורך כך, ובראש וראשונה נשמות היודעות כיצד לנהל תא חי בודד, התבדה חיש קל למרבה השמחה.
אמנם היתה עסוקה הנשמה עד מעל לראשה בניהול ארגון וכיוון כלל המערכת, תוך כדי שהיא מקבלת זרם מתמיד ובלתי פוסק של שאלות ועדכונים ומגיבה אליהם חזרה בשליחת הוראות ותשובות, אך ככלל, שמחה היתה הנשמה על תכליתה ותפקידה כנשמת האצה למרות המלאכה הרבה המעורבת בעניין כעין זה.
מרקחת הבנייה התקדמה יפה ולשביעות רצונה של הנשמה, ונדמה היה לה שתוכל להמשיך בכך עוד ועוד עד בלי די, ולנוח לה בשלווה על עלי הדפנה שבים הברכה, עד שאירוע שלא ציפתה לו כלל קרה והתרחש, ולא ידעה מתוך ניסיונה מה גורם לכך וכיצד להתנהל למול עניין זה.
לפתע פתאום חלק נכבד מעמלה אשר כוננה פשוט נגוז ונעלם, שקע במצולות, התנדף לאוויר, פרח ואיננו. הכיצד ארע כדבר הזה? תמהה הנשמה בפליאה מרובה, משל הדומה, לאדם הבונה את ביתו והנה קם בבוקר, ואחד הקירות שאך תמול שלשום עמד על מכונו פשוט אבד הלך לו לבלי שוב, מבלי להותיר זכר וסימן אחריו שאי פעם ניצב שם.
חיש קל ומהר, ללא שהיות וללא עצלות, חזרה ושבה הנשמה למלאכת הבנייה והניהול של האצה, והקפידה בצורה מפורטת ומלאה על עיצוב וגידול האצה, על מנת לסתום כל ספק, שמפני איזו טעות או זלזול במלאכת הבנייה התרחשה התאונה שהעלימה את אותו החלק מהאצה.
בזיעת אפיה שבה הפריחה וטיפחה הנשמה את גוף האצה והגדילה אותה במאוד מאוד. והנה שוב התרחש המקרה המצער וחלק ממנה נקטם הלך חלף לו ואיננו, אך לא רפתה ידה של הנשמה וחזרה והקימה את אשר אבד, והחזירה את האצה לכדי גדולתה ותפארתה כבעבר.
רק כעבור מספר פעמים נוספות שעניין כעין זה הוסיף לתכוף ולבוא חזור ושוב, ולא מצאה הנשמה את התכלית והסיבה לאותה עלילה זדונית המחרבת והורסת את מפעל חייה כל פעם מחדש, ביקשה הנשמה עצה ותושייה כיצד עליה לעמוד בפרץ זה, והלכה לשאול את אותה נשמת אצה ותיקה שהכירה לפשר הדבר.
נשמת האצה הותיקה הבינה לנפשה של הנשמה וביקשה לנחם אותה באומרה לה, כי זהו טבע הדברים וכך דרכו של עולם, אך פתרון קסום לאותה מצוקה וכיצד לגבור על מכשול טרדן זה שגם נשמת האצה הותיקה הכירה אותו היטב, לא היה בידה לתת.
עזבה הנשמה את נשמת האצה הותיקה שדבריה לא עודדו אותה כלל, ועמדה ברפיון ידיים ובמפח נפש למול אותה שוקת שבורה שכפי הנראה לתקנה אי אפשר, וחשבה לעצמה, עד מתי משקיעה אני את עמלי לבנות וליצור בשעה שכוחות גדולים וחזקים ממני באים ככל אשר ירצו ושמים לאפר את אשר אני טורחת עליו? אותיר מאחוריי את דרכי האצה ואת חייה, ואצא ואלמד מהו הכוח היכול לשבור ולכרסם בגוף האצה אם רק ירצה בכך, ואצטרף אליו ואלמד ואשכיל ממנו ומדרכיו, וייטב לי בזאת גורלי, סיכמה הנשמה את מחשבות לבה.
נכתב לפני חודשיים
הקוראים:



©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ