אתנהאורלי קראוס-ויינרושוב, בפעם השלוש עשרה, מוכיחה אורלי קראוס ויינר את יכולותיה הגבוהות בכתיבת ספר מתח שאין אקטואלי ממנו. בניגוד למקובל בספרי מתח המתארים את עלילות המוסד, בספר זה של קראוס-ויינר עומדות נשים, האחת מומחית על בתחום מערכות מידע ומדעי המחשב והשנייה סוכנת מוסד בכירה. הדמיון הפורה שלה מביא אותנו, בזמן שאין מתאים ממנו, לשיאו של מאבק המוחות המתנהל בין מדינת ישראל לאיראן, לא פחות ולא יותר בניו-יורק. הספר נקרא, מתחילתו ועד סופו המפתיע, בנשימה עצורה והוא חושף בפנינו מערכות יחסים אפשריות ובלתי אפשריות בין סוכני מוסד, בינם לבין עצמם, ובינם לבין אלו עליהם הם שומרים או אחריהם הם עוקבים. מסתבר, בסופו של דבר, שגם גיבורי הספר, אנשי המוסד, הם בני אדם כמוני וכמוך, עם רגשות, רצונות, מאוויים, שלעיתים יכולים לחבל, אך לעיתים לסייע בביצוע המשימה. אני ממליץ בחום להוסיף גם את ספרה זה של אורלי קראוס- ויינר למדף הספרים הביתי.
אתנהאורלי קראוס-ויינרושוב, בפעם השלוש עשרה, מוכיחה אורלי קראוס ויינר את יכולותיה הגבוהות בכתיבת ספר מתח שאין אקטואלי ממנו. בניגוד למקובל בספרי מתח המתארים את עלילות המוסד, בספר זה של קראוס-ויינר עומדות נשים, האחת מומחית על בתחום מערכות מידע ומדעי המחשב והשנייה סוכנת מוסד בכירה. הדמיון הפורה שלה מביא אותנו, בזמן שאין מתאים ממנו, לשיאו של מאבק המוחות המתנהל בין מדינת ישראל לאיראן, לא פחות ולא יותר בניו-יורק. הספר נקרא, מתחילתו ועד סופו המפתיע, בנשימה עצורה והוא חושף בפנינו מערכות יחסים אפשריות ובלתי אפשריות בין סוכני מוסד, בינם לבין עצמם, ובינם לבין אלו עליהם הם שומרים או אחריהם הם עוקבים. מסתבר, בסופו של דבר, שגם גיבורי הספר, אנשי המוסד, הם בני אדם כמוני וכמוך, עם רגשות, רצונות, מאוויים, שלעיתים יכולים לחבל, אך לעיתים לסייע בביצוע המשימה. אני ממליץ בחום להוסיף גם את ספרה זה של אורלי קראוס- ויינר למדף הספרים הביתי.
אתנהאורלי קראוס-ויינרושוב, בפעם השלוש עשרה, מוכיחה אורלי קראוס ויינר את יכולותיה הגבוהות בכתיבת ספר מתח שאין אקטואלי ממנו. בניגוד למקובל בספרי מתח המתארים את עלילות המוסד, בספר זה של קראוס-ויינר עומדות נשים, האחת מומחית על בתחום מערכות מידע ומדעי המחשב והשנייה סוכנת מוסד בכירה. הדמיון הפורה שלה מביא אותנו, בזמן שאין מתאים ממנו, לשיאו של מאבק המוחות המתנהל בין מדינת ישראל לאיראן, לא פחות ולא יותר בניו-יורק. הספר נקרא, מתחילתו ועד סופו המפתיע, בנשימה עצורה והוא חושף בפנינו מערכות יחסים אפשריות ובלתי אפשריות בין סוכני מוסד, בינם לבין עצמם, ובינם לבין אלו עליהם הם שומרים או אחריהם הם עוקבים. מסתבר, בסופו של דבר, שגם גיבורי הספר, אנשי המוסד, הם בני אדם כמוני וכמוך, עם רגשות, רצונות, מאוויים, שלעיתים יכולים לחבל, אך לעיתים לסייע בביצוע המשימה. אני ממליץ בחום להוסיף גם את ספרה זה של אורלי קראוס- ויינר למדף הספרים הביתי.
ימים ספוריםנפתלי ברזניאק0נהניתי עד דמעות לקרוא את סיפור האהבה של הסופר ואהובתו ניצה. מעבר החשיפה לסיפור האישי שלו, הצליח הסופר להעלות בי הרהורים, על הדילמות הניצבות בחיינו בזוגיות- באהבה וכמו גם בתחומים אחרים רבים. החיים מזמנים לנו בחירות, חוויות שלעיתים אינן ליניאריות, מחושבות ו/או מדעים מדויקים וטוב שכך. זה מה שמעניין, מפיח תקווה ומשאיר לנו את היכולת לקוות ולחלום "אילו" ו"אולי". לדעתי, נפלה בחלקו של הסופר זכות גדולה ללכת בעקבות צו לבו ולחוות תקופה של אהבה דו סטרית, של נתינה וקבלה, אמנם ל"ימים ספורים", שאנשים רבים אחרים מחפשים כל החיים ולעיתים אינם זוכים לחוות אותה אפילו בתקופת חיים שלמה. רציתי לספר שאת הספר "ימים ספורים" התחלנו לקרוא בעלי ואני ביחד, עם שתי סימניות. בעלי לא נוהג לקרוא ספרים (מאז גיל בית ספר), מלבד חוברות וכתבות באינטרנט בתחומי התחביבים שלו. אך משהו בספר, בסיפור האישי משך אותו. מרגע שבעלי הגיע לאמצע הסיפור, הוא לא עזב את הספר ודמעות (שאני לא זוכרת שראיתי שנים רבות)נראו בעיניו כשסיים לקרוא. עדי
ימים ספוריםנפתלי ברזניאק0קראתי את הספר בנשימה עצורה, סיפור מרתק עם המון רגש אהבה אין סופית של זוג צעיר אשר מרחפת מעליהם מחלתה של ניצה ולמרות הכל מנהלים חיים מלאים ללא ויתורים. המחבר מצליח להכניס את הקורא לעולמה של ניצה האומנית ולתאר בפרטים את תהליכי היצירות כך שהקורא מצליח להבין אומנות מהי.וכמו כן מתאר לנו את עולמו בצל המחלה בצורה מרתקת אהבה ללא גבולות, מומלץ בחום רב......!
