סיימתי את הספר אתמול, ושמתי לב ששאר הביקורת באתר לא ממש התחברו לספר.. האמת היא שאני מאד מאד אהבתי אותו. לא הפריע לי שזה סיפור קיטשי (למרות שזה באמת סיפור קצת קיטשי...) כי הדמויות הרגישו כל כך אמיתיות. אהבתי גם את העובדה שהספר הוא שילוב בין סיפור אמיתי לסיפור בדיוני, אבל הדבר שהכי מצא חן בעיני, וזו גם הסיבה שהחלטתי לתת לו חמישה כוכבים ולא ארבעה, היא שהספר ממש גורם לך להרגיש כאילו חזרת אחורה בזמן ואתה נמצא בימי הביניים. התיאורים מלאי חיים ואני אישית הרגשתי שיכולתי לעצום את העיניים ולראות את הבגדים המפוארים, את האוכל, את האבירים, את הארמון והקרבות... בקיצור - זה בטוח לא הסגנון של כולם, אבל אני מאד אהבתי.

סיימתי את הספר אתמול, ושמתי לב ששאר הביקורת באתר לא ממש התחברו לספר.. האמת היא שאני מאד מאד אהבתי אותו. לא הפריע לי שזה סיפור קיטשי (למרות שזה באמת סיפור קצת קיטשי...) כי הדמויות הרגישו כל כך אמיתיות. אהבתי גם את העובדה שהספר הוא שילוב בין סיפור אמיתי לסיפור בדיוני, אבל הדבר שהכי מצא חן בעיני, וזו גם הסיבה שהחלטתי לתת לו חמישה כוכבים ולא ארבעה, היא שהספר ממש גורם לך להרגיש כאילו חזרת אחורה בזמן ואתה נמצא בימי הביניים. התיאורים מלאי חיים ואני אישית הרגשתי שיכולתי לעצום את העיניים ולראות את הבגדים המפוארים, את האוכל, את האבירים, את הארמון והקרבות... בקיצור - זה בטוח לא הסגנון של כולם, אבל אני מאד אהבתי.

סיימתי את הספר אתמול, ושמתי לב ששאר הביקורת באתר לא ממש התחברו לספר.. האמת היא שאני מאד מאד אהבתי אותו. לא הפריע לי שזה סיפור קיטשי (למרות שזה באמת סיפור קצת קיטשי...) כי הדמויות הרגישו כל כך אמיתיות. אהבתי גם את העובדה שהספר הוא שילוב בין סיפור אמיתי לסיפור בדיוני, אבל הדבר שהכי מצא חן בעיני, וזו גם הסיבה שהחלטתי לתת לו חמישה כוכבים ולא ארבעה, היא שהספר ממש גורם לך להרגיש כאילו חזרת אחורה בזמן ואתה נמצא בימי הביניים. התיאורים מלאי חיים ואני אישית הרגשתי שיכולתי לעצום את העיניים ולראות את הבגדים המפוארים, את האוכל, את האבירים, את הארמון והקרבות... בקיצור - זה בטוח לא הסגנון של כולם, אבל אני מאד אהבתי.

את הספר הזה צריך לקרוא עם חבילת טישו צמודה, משום שהדמעות לא יפסיקו לזלוג. מישהי כתבה כאן באחת הביקורות שהספר הזה הוא כמו אגרוף בבטן, וזו בדיוק התחושה. הסיפור כל כך מכאיב לפעמים שרציתי לסגור את הספר, אבל לא יכולתי, הייתי חייבת להמשיך לקרוא. יפהפה, אבל לא קל

הסידרה הכי טובה שיצאה בשנים האחרונות, מותחת, מרתקת.

קראתי את דמדומים כי כל מי שאני מכירה דיבר על הספר, עוד לפני שיצאו הסרטים, והגעתי למסקנה שאני לא יכולה להמשיך להתעלם מהתופעה. נתחיל בדברים הטובים - זה ספר שכיף לקרוא, הוא זורם, ויש בו סיפור אהבה שבסופו של דבר קל מאד להנות ממנו. ובכל זאת... לא התחברתי לספר. קצת נמאס מהקלישה של "הבחור הקשוח שבעצם מתגלה כמקסים", ולא לגמרי התחברתי לסיפור האהבה בין אדוארד לבלה. את שאר הספרים בסידרה לא קראתי.