זה לא משחקוולטר ג'ון ויליאמסמותחן של אחד מהסופרים החביבים עלי ביותר - וולטר ג'ון וויליאמס, שכתב גם את מטרופוליטן ואת מרחבים מסתברים. ספר מיוחד במינו, המתרחש בעתיד המאד קרוב - אולי כבר כאן ועכשיו - (לוחמת סייבר בין מדינית ע"ע אירן). העלילה מדברת על הארד קור של גיימינג - שזו העלה המרכזית למשחק. מתקיים בספר טשטוש בין משחק מחשב לחיים האמיתיים. רק הבחורה שמנהלת את המשחק, יודעת ש"זה לא משחק" - זה אמיתי. המשתתפים בטוחים שמדובר במשחק וירטואלי. ספר מלא עוצמה נשית. מי שאהב את דמותה של ליזבט ליסנדר מ"הנערה עם קעקוע הדרקון" יאהב מאד את גיבורת "זה לא משחק"! מומלץ בחום!
זה לא משחקוולטר ג'ון ויליאמסמותחן של אחד מהסופרים החביבים עלי ביותר - וולטר ג'ון וויליאמס, שכתב גם את מטרופוליטן ואת מרחבים מסתברים. ספר מיוחד במינו, המתרחש בעתיד המאד קרוב - אולי כבר כאן ועכשיו - (לוחמת סייבר בין מדינית ע"ע אירן). העלילה מדברת על הארד קור של גיימינג - שזו העלה המרכזית למשחק. מתקיים בספר טשטוש בין משחק מחשב לחיים האמיתיים. רק הבחורה שמנהלת את המשחק, יודעת ש"זה לא משחק" - זה אמיתי. המשתתפים בטוחים שמדובר במשחק וירטואלי. ספר מלא עוצמה נשית. מי שאהב את דמותה של ליזבט ליסנדר מ"הנערה עם קעקוע הדרקון" יאהב מאד את גיבורת "זה לא משחק"! מומלץ בחום!
אחותרוזמנד לאפטוןאיזו אכזבה! כל כך ציפיתי לספר מתח מצמרר שילווה את חופשת הקיץ, וקבלתי ספר מתח תפל, צפוי, מבורבר ובעיקר מוחמץ. הרעיון הבסיסי היה יכול להתפתח ליופי של מותחן: מה אנחנו יודעים על הקרובים לנו מכל? אחות המחפשת אחר הרוצח של אחותה ועוברת מסע של גילוי עצמי תוך כדי. הספר הוא כמו הבטחה שלא קוימה. כשקראתי לא יכולתי להמנע מהשוואה לספר הישן והמופלא "אש זרה", שעסק בהשלכות מאוחרות של ניסויים רפואיים. הדבר היחיד המצמרר (לטובה) בספר "אחות" זו עטיפתו היפה.
ערק לארוחת בוקרעמיה ליבליךהספר מאד מסקרן: הנושא, ההבטחה לחדירה לקבוצה מיוחדת ואף מעוררת קנאה. ואכן, ההתחלה מעניינת כי היא מאפשרת הצצה לשני עולמות: עולם של קבוצת אנשים צבעונית ומרתקת המבלה על שפת הים, והצצה אל עולמה של החוקרת-הצופה-הכותבת, עולם שהוא גלוי ונסתר. בפרקים הראשונים אהבתי את הכותבת והדרך בה כתבה על עצמה ואיך נסיבות חייה הביאו אותה לכתיבת הספר, אך במהלך הקריאה, כתיבתה של הסופרת על עצמה החלה להכביד. החל ממחציתו הופך הספר למייגע וטרחני משהו, והיה עדיף לו לוא נערך ביד קשה יותר. בסיכומו של דבר: כדאי לקרוא, לא חייבים לסיים.
זה לא משחקוולטר ג'ון ויליאמסמותחן של אחד מהסופרים החביבים עלי ביותר - וולטר ג'ון וויליאמס, שכתב גם את מטרופוליטן ואת מרחבים מסתברים. ספר מיוחד במינו, המתרחש בעתיד המאד קרוב - אולי כבר כאן ועכשיו - (לוחמת סייבר בין מדינית ע"ע אירן). העלילה מדברת על הארד קור של גיימינג - שזו העלה המרכזית למשחק. מתקיים בספר טשטוש בין משחק מחשב לחיים האמיתיים. רק הבחורה שמנהלת את המשחק, יודעת ש"זה לא משחק" - זה אמיתי. המשתתפים בטוחים שמדובר במשחק וירטואלי. ספר מלא עוצמה נשית. מי שאהב את דמותה של ליזבט ליסנדר מ"הנערה עם קעקוע הדרקון" יאהב מאד את גיבורת "זה לא משחק"! מומלץ בחום!
אחותרוזמנד לאפטוןאיזו אכזבה! כל כך ציפיתי לספר מתח מצמרר שילווה את חופשת הקיץ, וקבלתי ספר מתח תפל, צפוי, מבורבר ובעיקר מוחמץ. הרעיון הבסיסי היה יכול להתפתח ליופי של מותחן: מה אנחנו יודעים על הקרובים לנו מכל? אחות המחפשת אחר הרוצח של אחותה ועוברת מסע של גילוי עצמי תוך כדי. הספר הוא כמו הבטחה שלא קוימה. כשקראתי לא יכולתי להמנע מהשוואה לספר הישן והמופלא "אש זרה", שעסק בהשלכות מאוחרות של ניסויים רפואיים. הדבר היחיד המצמרר (לטובה) בספר "אחות" זו עטיפתו היפה.
מרוץ עכבריםדיק פראנסיס0איך מגיעים לספר טוב? המלצות מחברים ,שכנים (אתר סימנייה). קריאת בקורות על ספרים בעיתונים. ולעניות דעתי,השיטה הטובה ביותר זה להגיע לספרייה לדפדף בספרים ולמצוא במקרה ספר שנראה לך - לקחת אותו הבייתה ולגלות שצדקת. זה מה קרה לי לפני הרבה שנים עם דיק פרנסיס ,היה לי מקום לעוד ספר ומכיוון שלא מצאתי משהו מיוחד לקחתי אותו ולא הצטערתי.במשך הרבה זמן הייתי לוקח ספרים שלו (די הרבה תורגמו).וגם לאחר שכבר קראתי את כולם הייתי מציץ למדף שלו לבדוק האם תורגם משהו חדש.בזמן האחרון הפסקתי ,ביום חמישי האחרון נגשתי לעגלת הספרים ולהפתעתי ראיתי ספר חדש של דיק פרנסיס,כמובן שמייד לקחתיו. הספר הזה הוא כמו שאר ספריו של דיק פרנסיס - כתוב מאדם שבא מעולם שעליו הוא כותב (היה טייס ורוכב סוסים) .הוא לא ממציא את הגלגל (כמו צופן דה וינצ'י ,למשל) .כתיבה פשוטה וישירה של סיפור שכל אחד מאיתנו יכול להזדהות עימו. הסופר נפטר שנה שעברה (2010).
