סדרת הערפילאים היא סדרה מעולה. מי שעוד לא קרא.ה - לכו לעשות את זה עכשיו. כלומר, הטרילוגיה הראשונה של הסדרה. לדעתי, בחלק השני סנדרסון מפספס קצת. אל תבינו לא נכון - הסדרה סה"כ בסדר. מי שרוצה להמשיך לעקוב אחרי עולם הערפילאים - זה סבבה. אבל גם אפשר לוותר על הקריאה של הסדרה הזאת ולהשאיר את הסדרה כאילו היא הסתיימה בטרילוגיה המקורית. מה יפה בחלק הראשון? שיש בו היגיון מסוים. אמנם יש קסם, אבל יש היגיון בקסם. נראה שסנדרסון מוותר על זה לחלוטין בחלק השני. מתרחשים מלא דברים שאין בהם שום היגיון - דמויות חוזרות לחיים ללא שום הסבר ברור, כוחות חדשים מופיעים יש מאין ועוד ועוד (לא רוצה לעשות יותר מדי ספוילרים). כנראה שסנדרסון מנסה לטמון המון המון רמזים לחלק השלישי של הסדרה כדי שיהיה לו על מה לבנות. אבל זה פשוט לא עובד טוב. הכתיבה עדיין קולחת. הבדיחות חביבות. הדמויות מעוררות אהדה. אבל הקוהרנטיות כבר מזמן משמשת כאן בתפקיד משני לחלוטין, וחבל.

סדרת הערפילאים היא סדרה מעולה. מי שעוד לא קרא.ה - לכו לעשות את זה עכשיו. כלומר, הטרילוגיה הראשונה של הסדרה. לדעתי, בחלק השני סנדרסון מפספס קצת. אל תבינו לא נכון - הסדרה סה"כ בסדר. מי שרוצה להמשיך לעקוב אחרי עולם הערפילאים - זה סבבה. אבל גם אפשר לוותר על הקריאה של הסדרה הזאת ולהשאיר את הסדרה כאילו היא הסתיימה בטרילוגיה המקורית. מה יפה בחלק הראשון? שיש בו היגיון מסוים. אמנם יש קסם, אבל יש היגיון בקסם. נראה שסנדרסון מוותר על זה לחלוטין בחלק השני. מתרחשים מלא דברים שאין בהם שום היגיון - דמויות חוזרות לחיים ללא שום הסבר ברור, כוחות חדשים מופיעים יש מאין ועוד ועוד (לא רוצה לעשות יותר מדי ספוילרים). כנראה שסנדרסון מנסה לטמון המון המון רמזים לחלק השלישי של הסדרה כדי שיהיה לו על מה לבנות. אבל זה פשוט לא עובד טוב. הכתיבה עדיין קולחת. הבדיחות חביבות. הדמויות מעוררות אהדה. אבל הקוהרנטיות כבר מזמן משמשת כאן בתפקיד משני לחלוטין, וחבל.

סדרת הערפילאים היא סדרה מעולה. מי שעוד לא קרא.ה - לכו לעשות את זה עכשיו. כלומר, הטרילוגיה הראשונה של הסדרה. לדעתי, בחלק השני סנדרסון מפספס קצת. אל תבינו לא נכון - הסדרה סה"כ בסדר. מי שרוצה להמשיך לעקוב אחרי עולם הערפילאים - זה סבבה. אבל גם אפשר לוותר על הקריאה של הסדרה הזאת ולהשאיר את הסדרה כאילו היא הסתיימה בטרילוגיה המקורית. מה יפה בחלק הראשון? שיש בו היגיון מסוים. אמנם יש קסם, אבל יש היגיון בקסם. נראה שסנדרסון מוותר על זה לחלוטין בחלק השני. מתרחשים מלא דברים שאין בהם שום היגיון - דמויות חוזרות לחיים ללא שום הסבר ברור, כוחות חדשים מופיעים יש מאין ועוד ועוד (לא רוצה לעשות יותר מדי ספוילרים). כנראה שסנדרסון מנסה לטמון המון המון רמזים לחלק השלישי של הסדרה כדי שיהיה לו על מה לבנות. אבל זה פשוט לא עובד טוב. הכתיבה עדיין קולחת. הבדיחות חביבות. הדמויות מעוררות אהדה. אבל הקוהרנטיות כבר מזמן משמשת כאן בתפקיד משני לחלוטין, וחבל.

סדרת הערפילאים היא סדרה מעולה. מי שעוד לא קרא.ה - לכו לעשות את זה עכשיו. כלומר, הטרילוגיה הראשונה של הסדרה. לדעתי, בחלק השני סנדרסון מפספס קצת. אל תבינו לא נכון - הסדרה סה"כ בסדר. מי שרוצה להמשיך לעקוב אחרי עולם הערפילאים - זה סבבה. אבל גם אפשר לוותר על הקריאה של הסדרה הזאת ולהשאיר את הסדרה כאילו היא הסתיימה בטרילוגיה המקורית. מה יפה בחלק הראשון? שיש בו היגיון מסוים. אמנם יש קסם, אבל יש היגיון בקסם. נראה שסנדרסון מוותר על זה לחלוטין בחלק השני. מתרחשים מלא דברים שאין בהם שום היגיון - דמויות חוזרות לחיים ללא שום הסבר ברור, כוחות חדשים מופיעים יש מאין ועוד ועוד (לא רוצה לעשות יותר מדי ספוילרים). כנראה שסנדרסון מנסה לטמון המון המון רמזים לחלק השלישי של הסדרה כדי שיהיה לו על מה לבנות. אבל זה פשוט לא עובד טוב. הכתיבה עדיין קולחת. הבדיחות חביבות. הדמויות מעוררות אהדה. אבל הקוהרנטיות כבר מזמן משמשת כאן בתפקיד משני לחלוטין, וחבל.

פשוט גאוני. הרעיון של האקסלי על שיבוטי אנשים אכן מחריד, אבל ההסתכלות הביקורתית שלו על העולם, ויותר מכך, על העתיד. היא שהופכת את הספר הזה לגאוני. אנחנו עדיין רחוקים מהכיוון שהאקסלי מתווה לחברה האנושית, אבל לא רחוקים מספיק. ואנחנו הולכים ומתקרבים: הזהות בין האנשים, הצרכנות כמוטיב מרכזי בחיים, קביעת מסלול החיים לאדם שעדיין לא נולד - כל אלה כבר קיימים היום בחברה שלנו ומתעצמים. והשאלה הגדולה שעולה מהספר: חברה כמו שהאקסלי מתאר - חברה שאין בה התפתחות, חברה שאין בה מדע ואומנות, חברה שאין בה קשרים אמיתיים בין אנשים - מה הטעם בחיים בחברה כזאת?

פשוט גאוני. הרעיון של האקסלי על שיבוטי אנשים אכן מחריד, אבל ההסתכלות הביקורתית שלו על העולם, ויותר מכך, על העתיד. היא שהופכת את הספר הזה לגאוני. אנחנו עדיין רחוקים מהכיוון שהאקסלי מתווה לחברה האנושית, אבל לא רחוקים מספיק. ואנחנו הולכים ומתקרבים: הזהות בין האנשים, הצרכנות כמוטיב מרכזי בחיים, קביעת מסלול החיים לאדם שעדיין לא נולד - כל אלה כבר קיימים היום בחברה שלנו ומתעצמים. והשאלה הגדולה שעולה מהספר: חברה כמו שהאקסלי מתאר - חברה שאין בה התפתחות, חברה שאין בה מדע ואומנות, חברה שאין בה קשרים אמיתיים בין אנשים - מה הטעם בחיים בחברה כזאת?