ר י נ ת •לפני 15 שניםכל הכבוד לךביקורת מקסימה ונכונהעל הביקורת של אלינור על איקבל וציפור הזהב מאת תלמה אליגון-רוז
איקבל וציפור הזהבתלמה אליגון-רוזזהו ספר מאוד משמעותי לחיים! שמלמד שאסור בשום פנים לעזוב את הבית! ולהקשיב תמיד להורים, שזה הדבר החשוב ביותר!!! קראתי ואהבתי! ואני ממליצה עליו לכל הילדים!!! אלינור
איקבל וציפור הזהבתלמה אליגון-רוזזהו ספר מאוד משמעותי לחיים! שמלמד שאסור בשום פנים לעזוב את הבית! ולהקשיב תמיד להורים, שזה הדבר החשוב ביותר!!! קראתי ואהבתי! ואני ממליצה עליו לכל הילדים!!! אלינור
אהובותיו של בעליברידג'ט אשר0ספר מעולה !!! אני שמחה להיות הראשונה שכותבת ביקורת על ספר זה. מסופר על אישה המגלה שבעלה הגוסס בגד בה כל הזמן. היא סועדת אותו בימים האחרונים לחייו ומחליטה לשתף את כל אהובותיו בנטל. היא מוצאת ספר טלפונים קטן של בעלה . שם מופיעות כל אותן נשים שהיו עימו. היא מתקשרת ומזמינה אותן בכדי לבקר אותו בפעם האחרונה ולהפרד ממנו. היא לא האמינה שהן יענו לבקשתה. הן הגיעו זו אחר זו. סיפרו ושיתפו אחת את השניה בכל סודותיהן . אחת סיפרה שהיא חבה לו את חייה. השניה הביעה את שנאתה אליו. בין כל הנשים מופיע גבר צעיר שמסתבר שהוא עשוי להיות בנו האבוד . האישה לומדת כל פעם עוד ועוד דברים על בעלה הגוסס. היא מצליחה בשל הסיפורים הרבים לסלוח לו. הספר מרתק מאוד. לא ניתן להפסיק לקרוא מרגע שמתחילים. העלילה מורכבת מעצב. צחוק. כאב . שקרים. אהבה . בגידות. סודות. ואת היכולת לסלוח בלב שלם. לדעת איך להמשיך הלאה לדרכים חדשות. יש בספר המון מסרים ומוסר השכל. האם אנשים כמוהו ימשיכו להתקיים ? האם בחברה של ימינו גיבור העלילה יראה כזן נכחד ? רומן מקסים מלא בהפתעות לא צפויות. ממליצה בחום.
בית הספר לקסם אישי (מהדורת 1991)נלסון דה-מיל0מעולה. אחד מספרי הריגול הטובים ביותר לדעתי. נלסון דה מיל עושה עבודה מצוינת בלהשאיר את הקורא על קצות העצבים
פוליאנה - מהדורת מרגניתאלינור פורטר0לא רק לילדים!! אומנם העלילה והשפה מאיימים לשייך את הספר לילדים ונוער, אך המסר הגלום בתוכו, המשמעות העמוקה יותר שאפשר לשאוב מין הספר- היא חסרת גיל. עלילה נחמדה, דמויות נחמדות ומסר מעלף. זהו סיפור על מקום אפרורי וחסר חיים שמקבל קרן אור, לגימה ממעיין הנעורים, ומשנה את פניו לחלוטין. מי מאיתנו לא היה רוצה, ולו לרגע, את התמימות והאמונה, השמחה וחדוות הנעורים שהיא מהותה של פוליאנה. אהבתי את משחק השמחה, אהבתי את הלך הרוח ואת החיים בצורת התבוננות שכזו. אולי הספר קצת (הרבה) נאיבי, אבל בצורה החיובית ביותר, ובכלל, מי אמר שנאיביות זה רע??...