בסוף זה קרה. סיימתי. זמן רב שהוא מתלווה אליי לכל מקום על מנת שאגנוב עמוד פה ושם. אך הזכות הגדולה ביותר נזקפת לשבתות, חגים וכעת למשבר הקורונה - תם לו ונשלם יוליסס. וכמו רוב האנשים, שקראתי את חוות דעתם על היצירה, מצאתי עצמי בעיקר מבולבל. פירוש: לעקוב אחר "עלילה" מסורבלת הוא דבר שבעיניי ניתן לפתרון באמצעות אתרים כמו ויקיפדיה שיכולים לעשות סדר רב, אך איך מתגברים על אינספור מחשבות שנעות לאינספור כיוונים? לא צפיתי את האתגר הזה, להיכנס "למחשבות" של הדמויות פשוטו כמשמעו (אפרופו אחד מאבני הפינה לרומן המודרני ולזרם התודעה), ובצורה הכי אותנטית שיש - כאוס מוחלט. אולי כי זה מי שאנחנו? ואיך מעלים זאת על הכתב בלי סינונים? איך? וכעת, כשתמו הדפים והמילים - מטרתי היא לשחזר ולחוות שוב ושוב ושוב. ולא בקריאה נוספת, כי אם בעיבוד הנתונים והחוויה - איפה זה תופס אותי? את כולנו?. סביר שגם זה ייקח זמן, אך אני מקווה שלא יהיה את הצד המעיק, הטורדני והכפייתי שבו יש צורך מסוים "לסיים משהו". לסיום, אני מתרגש מאוד לצלוח את הרומן של ג'ויס, לקחת חלק בחוויה שכזו - היום הארוך ביותר שחוויתי (ושכנראה אחווה אי פעם).

בסוף זה קרה. סיימתי. זמן רב שהוא מתלווה אליי לכל מקום על מנת שאגנוב עמוד פה ושם. אך הזכות הגדולה ביותר נזקפת לשבתות, חגים וכעת למשבר הקורונה - תם לו ונשלם יוליסס. וכמו רוב האנשים, שקראתי את חוות דעתם על היצירה, מצאתי עצמי בעיקר מבולבל. פירוש: לעקוב אחר "עלילה" מסורבלת הוא דבר שבעיניי ניתן לפתרון באמצעות אתרים כמו ויקיפדיה שיכולים לעשות סדר רב, אך איך מתגברים על אינספור מחשבות שנעות לאינספור כיוונים? לא צפיתי את האתגר הזה, להיכנס "למחשבות" של הדמויות פשוטו כמשמעו (אפרופו אחד מאבני הפינה לרומן המודרני ולזרם התודעה), ובצורה הכי אותנטית שיש - כאוס מוחלט. אולי כי זה מי שאנחנו? ואיך מעלים זאת על הכתב בלי סינונים? איך? וכעת, כשתמו הדפים והמילים - מטרתי היא לשחזר ולחוות שוב ושוב ושוב. ולא בקריאה נוספת, כי אם בעיבוד הנתונים והחוויה - איפה זה תופס אותי? את כולנו?. סביר שגם זה ייקח זמן, אך אני מקווה שלא יהיה את הצד המעיק, הטורדני והכפייתי שבו יש צורך מסוים "לסיים משהו". לסיום, אני מתרגש מאוד לצלוח את הרומן של ג'ויס, לקחת חלק בחוויה שכזו - היום הארוך ביותר שחוויתי (ושכנראה אחווה אי פעם).

בסוף זה קרה. סיימתי. זמן רב שהוא מתלווה אליי לכל מקום על מנת שאגנוב עמוד פה ושם. אך הזכות הגדולה ביותר נזקפת לשבתות, חגים וכעת למשבר הקורונה - תם לו ונשלם יוליסס. וכמו רוב האנשים, שקראתי את חוות דעתם על היצירה, מצאתי עצמי בעיקר מבולבל. פירוש: לעקוב אחר "עלילה" מסורבלת הוא דבר שבעיניי ניתן לפתרון באמצעות אתרים כמו ויקיפדיה שיכולים לעשות סדר רב, אך איך מתגברים על אינספור מחשבות שנעות לאינספור כיוונים? לא צפיתי את האתגר הזה, להיכנס "למחשבות" של הדמויות פשוטו כמשמעו (אפרופו אחד מאבני הפינה לרומן המודרני ולזרם התודעה), ובצורה הכי אותנטית שיש - כאוס מוחלט. אולי כי זה מי שאנחנו? ואיך מעלים זאת על הכתב בלי סינונים? איך? וכעת, כשתמו הדפים והמילים - מטרתי היא לשחזר ולחוות שוב ושוב ושוב. ולא בקריאה נוספת, כי אם בעיבוד הנתונים והחוויה - איפה זה תופס אותי? את כולנו?. סביר שגם זה ייקח זמן, אך אני מקווה שלא יהיה את הצד המעיק, הטורדני והכפייתי שבו יש צורך מסוים "לסיים משהו". לסיום, אני מתרגש מאוד לצלוח את הרומן של ג'ויס, לקחת חלק בחוויה שכזו - היום הארוך ביותר שחוויתי (ושכנראה אחווה אי פעם).

בסוף זה קרה. סיימתי. זמן רב שהוא מתלווה אליי לכל מקום על מנת שאגנוב עמוד פה ושם. אך הזכות הגדולה ביותר נזקפת לשבתות, חגים וכעת למשבר הקורונה - תם לו ונשלם יוליסס. וכמו רוב האנשים, שקראתי את חוות דעתם על היצירה, מצאתי עצמי בעיקר מבולבל. פירוש: לעקוב אחר "עלילה" מסורבלת הוא דבר שבעיניי ניתן לפתרון באמצעות אתרים כמו ויקיפדיה שיכולים לעשות סדר רב, אך איך מתגברים על אינספור מחשבות שנעות לאינספור כיוונים? לא צפיתי את האתגר הזה, להיכנס "למחשבות" של הדמויות פשוטו כמשמעו (אפרופו אחד מאבני הפינה לרומן המודרני ולזרם התודעה), ובצורה הכי אותנטית שיש - כאוס מוחלט. אולי כי זה מי שאנחנו? ואיך מעלים זאת על הכתב בלי סינונים? איך? וכעת, כשתמו הדפים והמילים - מטרתי היא לשחזר ולחוות שוב ושוב ושוב. ולא בקריאה נוספת, כי אם בעיבוד הנתונים והחוויה - איפה זה תופס אותי? את כולנו?. סביר שגם זה ייקח זמן, אך אני מקווה שלא יהיה את הצד המעיק, הטורדני והכפייתי שבו יש צורך מסוים "לסיים משהו". לסיום, אני מתרגש מאוד לצלוח את הרומן של ג'ויס, לקחת חלק בחוויה שכזו - היום הארוך ביותר שחוויתי (ושכנראה אחווה אי פעם).

בסוף זה קרה. סיימתי. זמן רב שהוא מתלווה אליי לכל מקום על מנת שאגנוב עמוד פה ושם. אך הזכות הגדולה ביותר נזקפת לשבתות, חגים וכעת למשבר הקורונה - תם לו ונשלם יוליסס. וכמו רוב האנשים, שקראתי את חוות דעתם על היצירה, מצאתי עצמי בעיקר מבולבל. פירוש: לעקוב אחר "עלילה" מסורבלת הוא דבר שבעיניי ניתן לפתרון באמצעות אתרים כמו ויקיפדיה שיכולים לעשות סדר רב, אך איך מתגברים על אינספור מחשבות שנעות לאינספור כיוונים? לא צפיתי את האתגר הזה, להיכנס "למחשבות" של הדמויות פשוטו כמשמעו (אפרופו אחד מאבני הפינה לרומן המודרני ולזרם התודעה), ובצורה הכי אותנטית שיש - כאוס מוחלט. אולי כי זה מי שאנחנו? ואיך מעלים זאת על הכתב בלי סינונים? איך? וכעת, כשתמו הדפים והמילים - מטרתי היא לשחזר ולחוות שוב ושוב ושוב. ולא בקריאה נוספת, כי אם בעיבוד הנתונים והחוויה - איפה זה תופס אותי? את כולנו?. סביר שגם זה ייקח זמן, אך אני מקווה שלא יהיה את הצד המעיק, הטורדני והכפייתי שבו יש צורך מסוים "לסיים משהו". לסיום, אני מתרגש מאוד לצלוח את הרומן של ג'ויס, לקחת חלק בחוויה שכזו - היום הארוך ביותר שחוויתי (ושכנראה אחווה אי פעם).

בסוף זה קרה. סיימתי. זמן רב שהוא מתלווה אליי לכל מקום על מנת שאגנוב עמוד פה ושם. אך הזכות הגדולה ביותר נזקפת לשבתות, חגים וכעת למשבר הקורונה - תם לו ונשלם יוליסס. וכמו רוב האנשים, שקראתי את חוות דעתם על היצירה, מצאתי עצמי בעיקר מבולבל. פירוש: לעקוב אחר "עלילה" מסורבלת הוא דבר שבעיניי ניתן לפתרון באמצעות אתרים כמו ויקיפדיה שיכולים לעשות סדר רב, אך איך מתגברים על אינספור מחשבות שנעות לאינספור כיוונים? לא צפיתי את האתגר הזה, להיכנס "למחשבות" של הדמויות פשוטו כמשמעו (אפרופו אחד מאבני הפינה לרומן המודרני ולזרם התודעה), ובצורה הכי אותנטית שיש - כאוס מוחלט. אולי כי זה מי שאנחנו? ואיך מעלים זאת על הכתב בלי סינונים? איך? וכעת, כשתמו הדפים והמילים - מטרתי היא לשחזר ולחוות שוב ושוב ושוב. ולא בקריאה נוספת, כי אם בעיבוד הנתונים והחוויה - איפה זה תופס אותי? את כולנו?. סביר שגם זה ייקח זמן, אך אני מקווה שלא יהיה את הצד המעיק, הטורדני והכפייתי שבו יש צורך מסוים "לסיים משהו". לסיום, אני מתרגש מאוד לצלוח את הרומן של ג'ויס, לקחת חלק בחוויה שכזו - היום הארוך ביותר שחוויתי (ושכנראה אחווה אי פעם).