אודה על האמת, אינני חסידה נלהבת של ספרי שירה, לרוב אני קוראת ספרי פרוזה, אבל מדובר בשירה מסוג אחר: צעירה, שורטת, משעשעת, בועטת, מרגשת, צועקת.
קראתי ברצף את כל השירים מהראשון ועד האחרון והתקשתי להניח את הספר מידי, כאילו אני קוראת ספר מתח או בלש. נראה שהושקעה בעריכה מחשבה רבה, הספר הולך מן האישי והמשפחתי אל חברתי-תרבותי. המשורר מציע שפה ייחודית וחדשה וגישה משוחררת, צינית, משעשעת ושופעת לוליינות מילולית.
לסיכום, מומלץ בחום.

ספר מרתק ונגיש שכתוב בבהירות. ד"ר יובל (או יותר מעודכן- פרופ' יובל :-) מביא בפני הקורא נקודות מבט שונות של חיי הנפש: מעולם הפסיכולוגיה, מעולם הפסיכיאטריה ומעולם מדעי המוח. ההרגשה בעת הקריאה שבכולם הוא מרגיש כמו בבית. הכשרון הסיפורי של יובל בשילוב עם הידע התיאורטי הרחב יוצרים נוסחה מוצלחת ומנצחת.
מצאה חן בעיניי הכנות של יובל שבאה לידי ביטוי במיוחד בפרקים של הטיפול בחשפנית-שם הוא מסביר איך המודעות שלו לרגשות האירוטיים שעוררה בו המטופלת הצילו למעשה את הצלחת הטיפול- והטיפול במטופל הערבי, שם מתאר יובל בפירוט ובאופן מרתק את העברת הנגד החזקה שעורר המטופל בו.הכנות הזאת מציגה את יובל באור אנושי ותורמת -אולי- לניפוץ המיתוס שהפסיכולוג הוא מעין משיח שצריך לבטא רגשות טהורים.
מבין הפרקים האחרים שריתקו אותי נמנים הפרק על הטיפול בהפרעת האישיות הגבולית שהיא ללא ספק אחת ההפרעות הכי קשות לטיפול, והפרק שמוקדש לחלומות והגישה הפסיכואנליטית לפיענוחן. יובל פחות עושה צדק להתפתחיות הטיפוליות והידע הנצבר בפרקים אחרים- למשל הפרק על הטיפול בהפרעות אכילה מאכזב למדי לטעמי. יובל גם לא מדגיש בצורה מספקת את היעילות המוכחת של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בהפרעות החרדה והדיכאון הקל עד בינוני (יעילות שלפחות שווה ולפעמים אף עולה על הטיפול התרופתי).
למרות זאת, בסך הכל ספר די מרתק ומהנה שנוגע בנושאים מרכזיים בעולם הנפש מנקודת מבט היסטורית ועכשווית.

קשה שלא לדמיין את כל גיבורות (מול גיבורי) הסיפורים בקובץ כסוכנותיה השונות של נפשה של הכותבת.
בפשטות כמו שיחת נשים פנימית, נפרשת המורכבות של חיי אדם ויחסיו עם שותפיו לעולם, לכאורה ללא דגשים על דרמות גדולות, ובעצם תוך הרגשה שהן כאן, עוד רגע, ליד, בפנים, ואין לנו אלא להכיר בהן או לברוח מפניהן.
קצרים, גדושים וקולעים.