"זמן", אומר GG לצעיר שמתעתד לשאת את בתו לאישה. "הדבר היקר ביותר שיכול להיות לאדם הוא זמן".
GG יודע על מה הוא מדבר, הוא הרי בעליהם של מאות מיליוני דולרים, אבל בגילו הוא כבר יודע מה יקר באמת.
GG הוא כמובן גורדון גקו, הדמות אותה מגלם בכשרון רב מייקל דגלאס בסרטי "וול סטריט" ונזקקתי למשפט שנאמר
מפי דמות מושחתת שכזו, משום שמה לעשות ? לעיתים אנשים מושחתים יודעים להתנסח בצורה טובה יותר מכולם.
והספר המופלא הזה הוא על זמן. זמן אנוש.
לכאורה, יום חסר ייחוד נוסף בשממת מדבר הסארוזק המשתרע על פני ערבות קזחסטן.
לאמיתו של דבר, סיפור על זמן. על חיי אדם, על הכאב האדיר שבחיים, על השמחות הקטנות, על סבל ועל תשוקה, על
טובים ועל רעים ועל מי שמנהל לכולנו את העניינים - הזמן.
לאורך השנים שמעתי המון על הספר הזה ובגלל שאני מקפיד בדרך כלל על הציוויים של יהודה פוליקר, אני מקפיד
על הדיבר "תשקיף מהצד, תתנדנד בערסל" ולכן לא קראתי אך כעת הוא הגיע - כן, הזמן הגיע.
אייטמטוב אותו אני מכיר כבר מספרו הנהדר "הכלה הנצחית" הוא מספר מופלא. כזה שיכול במשפט אחד לנער לך את הלב, את
הדמעות ואת הצחוק.
כבר לא כותבים ספרים כאלה. צריך להיות אדם עם ראש חכם ובעיקר לב חכם כדי לכתוב כך.
ולכן, אם כמוני התנדנדתם בערסל עד כה - הוא הגיע. הזמן.
תקראו.

הספר נפל לידי במקרה. בלעתי אותו בשעה. ספר על זן, על תפיסה פילוסופית של העולם, הקיום, והיופי. לכל מי שקרוב לבודהיזם ואומנות, יהיה חוויה מיוחדת במינה. כתוב מדוייק, ברור, מבהיר דברים, קל מאד לקריאה ובכל זאת לעניות דעתי מעמיק.

אם לשפוט את הספר רק על פי מדד אחד- המשימה שמובלעת בתוך שמו- הרי שחמישה כוכבים מגיעים לו בצדק ברור.

קראתי לא מעט ספרים על בודהיזם- של נזירים, של מערביים, של אקדמאים שלא מתרגלים את הדהרמה ושל אקדמאים שכן. על זן, על בודהיזם טיבטי ועוד ועוד.

הספר הזה הוא בנתיים הכי טוב שיצא לי לקרוא. שמו המשני יכול להטעות מעט. הפסיכולוגיה משחקת תפקיד מינורי בספר (למעט כמה איזכורים של מלאני קליין, פרויד ושות'). מה שד"ר פלד באה לעשות זה להציג את עקרונות הבודהיזם בשפה נהירה לכל. ובעוד שכבר יש ספרים כאלה בשוק ("מה שלימד הבודהה") הספר הזה כל כך משכנע, מעבר לכך שהוא קודם כל מציג, שזה גורם לך לרצות לעטות גלימה כתומה ולחטוף מכות בגב ממקל במבוק בזמן שאתה נרדם בתנוחת zazen.

שמעתי הרבה על דוקטרינת האין-אני הבודהיסטית. הצגה לוגית שלה כמו שנעשה בספר לא הכרתי. השתכנעתי מיידית.
למרות שאינני בודהיסט ואינני מתרגל מדיטציה, עצם ההכרה בעקרונות הבודהיסטים (הכרה שהתבהרה עם הספר) אכן הפכה אותי, אם יורשה לי, לאדם טוב יותר. אדם אשר הרבה יותר נוח לבריות אבל גם לעצמו.
אני מסוג האנשים האלה שיכולים להסתדר עם כל אחד, אבל פחות עם עצמם. הספר עזר לי גם עם זה.

מה ניתן לומר בנוסף? לא הרבה. בהחלט אחת היציאות היותר מגניבות של הוצאת רסלינג.