בשנים האחרונות יש לי נטיה קרוא בעיקר ספרי רומנים היסטוריים. השילוב בין אהבה, פילוסופיה, חכמה יחד עם היסטוריה (ו"על הדרך" לומדים קצת היסטוריה) מאוד חביב עלי. הספר הזה הוא אחד מאלה. אני לא בטוח שהרעיונות הפמניסטיים שבו ריאליים, אבל זה בהחלט קריא ומשאיר אותך לחשוב עליו גם אחרי שסיימת לקרוא. ומי צריך יותר מזה כשקוראים ספר?.


