ג'יהאן•לפני 16 שניםלאיזבלהאהבתי מאוד את הביקות שלך.על הביקורת של izabella על ימיו ולילותיו של הדודה אווה מאת אמנון דנקנר
ימיו ולילותיו של הדודה אווהאמנון דנקנראין ספק שהספר נחרט בראשי, ואף טיפה ממנו לא תנזל החוצה. כל דמות היא דמות ציורית ומיוחדת, וכל הדמויות ביחד רוקמות סיפור מדהים אך נשארות ייחודיות בפני עצמן. הדודה אווה הוא דמות יוצאת מן הכלל, תרתי משמע, שאין דומה לו. תחילה קשה לקבל את הדמות כפי שהיא מכיוון שצצות הרבה שאלות על טיבה, אך עם הזמן גובר הרצון ללמוד עליה יותר ועל מקור אופיה וחייה, והקורא נסחף עם העלילה שרק בסופה, לאחר אין ספור השערות, הוא יכול להסות את מחשבותיו ולהבין את פשר כלל העלילה. ממליצה בחום, למרות שהיה אפשר לקצר במספר תיאורים בחלקו השני של הספר וכך לקצר את עמודיו. הספר כתוב בשפה גבוה אך מובנת לכל - בתקווה שעוד סופרים יאמצו סגנון כתיבה זה. אפילו יכול להיות שבעתיד הלא רחוק אני אתענג עליו שוב :)
ימיו ולילותיו של הדודה אווהאמנון דנקנראין ספק שהספר נחרט בראשי, ואף טיפה ממנו לא תנזל החוצה. כל דמות היא דמות ציורית ומיוחדת, וכל הדמויות ביחד רוקמות סיפור מדהים אך נשארות ייחודיות בפני עצמן. הדודה אווה הוא דמות יוצאת מן הכלל, תרתי משמע, שאין דומה לו. תחילה קשה לקבל את הדמות כפי שהיא מכיוון שצצות הרבה שאלות על טיבה, אך עם הזמן גובר הרצון ללמוד עליה יותר ועל מקור אופיה וחייה, והקורא נסחף עם העלילה שרק בסופה, לאחר אין ספור השערות, הוא יכול להסות את מחשבותיו ולהבין את פשר כלל העלילה. ממליצה בחום, למרות שהיה אפשר לקצר במספר תיאורים בחלקו השני של הספר וכך לקצר את עמודיו. הספר כתוב בשפה גבוה אך מובנת לכל - בתקווה שעוד סופרים יאמצו סגנון כתיבה זה. אפילו יכול להיות שבעתיד הלא רחוק אני אתענג עליו שוב :)
ימיו ולילותיו של הדודה אווהאמנון דנקנראין ספק שהספר נחרט בראשי, ואף טיפה ממנו לא תנזל החוצה. כל דמות היא דמות ציורית ומיוחדת, וכל הדמויות ביחד רוקמות סיפור מדהים אך נשארות ייחודיות בפני עצמן. הדודה אווה הוא דמות יוצאת מן הכלל, תרתי משמע, שאין דומה לו. תחילה קשה לקבל את הדמות כפי שהיא מכיוון שצצות הרבה שאלות על טיבה, אך עם הזמן גובר הרצון ללמוד עליה יותר ועל מקור אופיה וחייה, והקורא נסחף עם העלילה שרק בסופה, לאחר אין ספור השערות, הוא יכול להסות את מחשבותיו ולהבין את פשר כלל העלילה. ממליצה בחום, למרות שהיה אפשר לקצר במספר תיאורים בחלקו השני של הספר וכך לקצר את עמודיו. הספר כתוב בשפה גבוה אך מובנת לכל - בתקווה שעוד סופרים יאמצו סגנון כתיבה זה. אפילו יכול להיות שבעתיד הלא רחוק אני אתענג עליו שוב :)
ימיו ולילותיו של הדודה אווהאמנון דנקנראין ספק שהספר נחרט בראשי, ואף טיפה ממנו לא תנזל החוצה. כל דמות היא דמות ציורית ומיוחדת, וכל הדמויות ביחד רוקמות סיפור מדהים אך נשארות ייחודיות בפני עצמן. הדודה אווה הוא דמות יוצאת מן הכלל, תרתי משמע, שאין דומה לו. תחילה קשה לקבל את הדמות כפי שהיא מכיוון שצצות הרבה שאלות על טיבה, אך עם הזמן גובר הרצון ללמוד עליה יותר ועל מקור אופיה וחייה, והקורא נסחף עם העלילה שרק בסופה, לאחר אין ספור השערות, הוא יכול להסות את מחשבותיו ולהבין את פשר כלל העלילה. ממליצה בחום, למרות שהיה אפשר לקצר במספר תיאורים בחלקו השני של הספר וכך לקצר את עמודיו. הספר כתוב בשפה גבוה אך מובנת לכל - בתקווה שעוד סופרים יאמצו סגנון כתיבה זה. אפילו יכול להיות שבעתיד הלא רחוק אני אתענג עליו שוב :)
