ראשית, אתה לא חייב להתנצל כי מה שאתה כותב זוהי דעתך וזכותך להביע אותה, שנית, אני לא חושבת שצריך להשוות בין הספרים סיפורי נרניה לשר הטבעות, אני קראתי את כל הספרים של סיפורי נרניה וגם של שר הטבעות (וראיתי גם את הסרטים) ואהבתי אותם, לדעתי לא צריך להשוות בין הספרים והסופרים ולתת ביקורת על כל ספר וסופר בפני עצמו ללא השווה בין השניים.
נחטפו ילדים גם לא ממוצא תימני. באותו עניין קראתי בשנתיים האחרונות את 27 ליולי 1951 של אורנה סנדלר קליין (יוצאת המוסד לשעבר) ו-גלבי של איריס אליה כהן. שניהם טובים ושונים. גלבי כותבת על הילד התימני ולעומת זאת אורנה כותבת על הילד ממוצא אירופאי. אגב, הסיפור של אורנה הוא אמיתי והייתי גם בהרצאה שלה. הספר שלה פחות טוב ספרותית אבל הסיפור עצמו נוגע ללב.
יש לי קרובת משפחה קרובה (לא תימניה) כשהגיעו לארץ גנבו לה את התינוק ואמרו לה שהוא מת.היא לא האמינה אך כל מה שעשתה לא עזר. בפעם השנייה קרה את אותו דבר.כל הבכי והרקיעות ברגלים לא עזרו גם כן.פרשה שמכתימה את הארץ שלנו שהותירה הרבה נשים פצועות.רם קצת קיטשי בשבילי אך הספרים שלו תמיד מעבירים מסרים חשובים. הוא טוב בלהציף דברים... שמחה שהבאת את הסקירה.