בסיום ספר זה הייתי מוכרחה לעצור לרגע, לעצום את העיניים ולקחת נשימה עמוקה.
לאליס סיבולד יש נטייה שכזו, להכניס את הקורא למין חוסר אונים, הספר הזה היה בהחלט סטירה מצלצלת.
הסיפור אומנם מתואר בצורה פשוטה, אמיתית וכנה אבל הוא בהחלט לא קל לקריאה מבחינה רגשית.
אהבתי את נקודת המבט של הגיבורה, את הפרשנות שלה למצב הקיים, את יצירת הבועה מסביבה וכיצד היא צופה מרחוק במשפחתה שמנסה להתמודד ולפתור את תעלומת הרצח.
התרגשתי בעיקר מהתיאורים הקטנים והנפלאים של סיבולד וחשתי צער עמוק, על הנערה בת ה-14 שבקושי הספיקה לחוות ונאלצת לראות איך כולם ממשיכים להתבגר, בלעדיה.
ספר יוצא דופן, אני בהחלט אחזור אליו לקריאה נוספת.

ספר שלא נכלל בדרך כלל בהעדפותיי מלכתחילה אבל אחרי ששמעתי עליו מכמה מקורות החלטתי לבדוק בעצמי....

מדינה דמיונית ובה שנים עשר מחוזות. כל מחוז מתמחה בתחום אחר. כריית פחם, חקלאות וכו' כל שנה בחג האסיף נבחחרים מכל מחוז שני נערים או נערות בהגרלה והם נלקחים למשחק השרדות בטבע עליהם לשרוד ולא לההרג מי ששורד זוכה לתהילה והוא ומשפחתו מקבלים בית אוכל בשפע ותהילה.
הכל משודר בשידור חי.
העלילה אף על פי שהיא דמיונית לחלוטין למזלנו. היא אמינה בצורה מטרידה ומזכירה קצת את תרבות הרייטינג בה צריך לספק לקהל בידור ובספר הזה, גם במחיר חיי אדם ובכלל חיי אדם הם כלי משחק.
לאורך הספר חשבתי על הסופרת ולא יכולתי להימנע מכך היא גאון או פסיכופטית? או גם וגם? איך היא חשבה על רעיון כזה איך מוחה רקח סיפור כזה עד לפרטים הקטנים.
בנוסף היא מציגה בספר דילמות מוסריות קשות.
הספר ללא ספק יצירה גאונית אבל למרות שלא יכולתי להניח אותו עד שסיימתי (334 עמ')קראתי אותו במשך יומיים ומאחר ולא היה לי הרבה זמן פנוי קראתי עד השעות הקטנות של הלילה.
הספר נכתב לנוער אך לטעמי הוא ממש לא ספר לנוער.
למרות שהכתיבה מעולה לא אהבתי את הספר.
ממליצה לקרוא? כן למרות הכל.

ספר מטלטל ומטריד על התמודדות של הורים עם מעשה חמור שבנם עשה.
ספר חובה לכל אחד ובמיוחד להורים.
ספר מעולה שממשיך להדהד הרבה אחרי שמסיימים לקרוא בו.