יופי של ספר. אי אפשר לא לאהוב את פשה הנער הצועני ואת איך שהוא מספר מה קורה מסביבו, מה קורה איתו, מה הוא חושב ומרגיש ואיך הוא מבין את החיים. החיים, וזה ברור מהדף הראשון, לא מפנקים אותו אלא מזמנים לו היכרות עם הצדדים האכזריים שלהם בכל מובן. אבל שלא כצפוי הם גם לא מצליחים להשחית אותו (מזל שעניין האקדח לא צלח...). עצמאי, פעלתני, ערני ויוזמתי הוא מנהל את דרכיו כשהוא מונע ע"י הכוונה לשמור על משפחתו הקטנה ועוד מספר נפשות שהוא חש את עצמו אחראי עליהן. ה"כלים" שלו הם אלה הקיימים בסביבת חייו אך הקורא מתוודע כל הזמן אל הנשמה החיובית שלו. גם אני נזכרתי בסרטיו של קוסטוריצה ובמוסיקה שהיא חלק כ"כ משמעותי בהם, אלא ששם אנחנו מתוודעים להשחתה קשה יותר. ספר מרתק, משעשע, נוגע ללב וליד כל אלה מצאתי גם אמונה בטוב שישנו בבני האדם.