מהרגע הראשון שהתחלתי לקרוא את הספר אמרתי לעצמי שזה לא הולך להיות לי מענייו. סיפור חיים שקיים בהמוני בתי אב, למרות האמפתיה שאפשר לרכוש מהיותי אם לילדים שגידלה שלושה ילדים, עם כל הקשיים הנילווים לא חשבתי לכתוב על זה ספר המתאר את חווית האימאות! די מהר הגעתי לעמוד 95 כי דילגתי על שורות שברור שההישענות עליהן תהיה בנאלית למדי, בכל משפחה שגידלה תינוקות ניתן למצוא היזדהות עם ליהיא לפיד, והרי כשרוצים לכתוב ספר אחרי שאתה יוצא מסופק, מצפה שהקוראים יפרגנו ויאהבו את הספר, כי זה מחזק ונותן תחושה של הצלחה, לצערי פה לא יכולתי להתלהב....משעמם לקרוא על מצבים שאתה שומע אצל כל אם טרייה שזה עתה עברה לידה ולא ישנה שנה ושהיא זקוקה למנוחה ולהתבודדות,ועצוב גם לשמוע על לא מעט ילדים חריגים, כן כן זה סוג של אסון להורים, זה בסדר להינות מהספר כל אחת מתחברת באיזה שהוא מקום לתחושה להזדהות, וזה גם בסדר להיתאכזב מספר.

מהרגע הראשון שהתחלתי לקרוא את הספר אמרתי לעצמי שזה לא הולך להיות לי מענייו. סיפור חיים שקיים בהמוני בתי אב, למרות האמפתיה שאפשר לרכוש מהיותי אם לילדים שגידלה שלושה ילדים, עם כל הקשיים הנילווים לא חשבתי לכתוב על זה ספר המתאר את חווית האימאות! די מהר הגעתי לעמוד 95 כי דילגתי על שורות שברור שההישענות עליהן תהיה בנאלית למדי, בכל משפחה שגידלה תינוקות ניתן למצוא היזדהות עם ליהיא לפיד, והרי כשרוצים לכתוב ספר אחרי שאתה יוצא מסופק, מצפה שהקוראים יפרגנו ויאהבו את הספר, כי זה מחזק ונותן תחושה של הצלחה, לצערי פה לא יכולתי להתלהב....משעמם לקרוא על מצבים שאתה שומע אצל כל אם טרייה שזה עתה עברה לידה ולא ישנה שנה ושהיא זקוקה למנוחה ולהתבודדות,ועצוב גם לשמוע על לא מעט ילדים חריגים, כן כן זה סוג של אסון להורים, זה בסדר להינות מהספר כל אחת מתחברת באיזה שהוא מקום לתחושה להזדהות, וזה גם בסדר להיתאכזב מספר.

מהרגע הראשון שהתחלתי לקרוא את הספר אמרתי לעצמי שזה לא הולך להיות לי מענייו. סיפור חיים שקיים בהמוני בתי אב, למרות האמפתיה שאפשר לרכוש מהיותי אם לילדים שגידלה שלושה ילדים, עם כל הקשיים הנילווים לא חשבתי לכתוב על זה ספר המתאר את חווית האימאות! די מהר הגעתי לעמוד 95 כי דילגתי על שורות שברור שההישענות עליהן תהיה בנאלית למדי, בכל משפחה שגידלה תינוקות ניתן למצוא היזדהות עם ליהיא לפיד, והרי כשרוצים לכתוב ספר אחרי שאתה יוצא מסופק, מצפה שהקוראים יפרגנו ויאהבו את הספר, כי זה מחזק ונותן תחושה של הצלחה, לצערי פה לא יכולתי להתלהב....משעמם לקרוא על מצבים שאתה שומע אצל כל אם טרייה שזה עתה עברה לידה ולא ישנה שנה ושהיא זקוקה למנוחה ולהתבודדות,ועצוב גם לשמוע על לא מעט ילדים חריגים, כן כן זה סוג של אסון להורים, זה בסדר להינות מהספר כל אחת מתחברת באיזה שהוא מקום לתחושה להזדהות, וזה גם בסדר להיתאכזב מספר.

לא מתחשק לי לפרט, רק אומר שלא אהבתי.

מהרגע הראשון שהתחלתי לקרוא את הספר אמרתי לעצמי שזה לא הולך להיות לי מענייו. סיפור חיים שקיים בהמוני בתי אב, למרות האמפתיה שאפשר לרכוש מהיותי אם לילדים שגידלה שלושה ילדים, עם כל הקשיים הנילווים לא חשבתי לכתוב על זה ספר המתאר את חווית האימאות! די מהר הגעתי לעמוד 95 כי דילגתי על שורות שברור שההישענות עליהן תהיה בנאלית למדי, בכל משפחה שגידלה תינוקות ניתן למצוא היזדהות עם ליהיא לפיד, והרי כשרוצים לכתוב ספר אחרי שאתה יוצא מסופק, מצפה שהקוראים יפרגנו ויאהבו את הספר, כי זה מחזק ונותן תחושה של הצלחה, לצערי פה לא יכולתי להתלהב....משעמם לקרוא על מצבים שאתה שומע אצל כל אם טרייה שזה עתה עברה לידה ולא ישנה שנה ושהיא זקוקה למנוחה ולהתבודדות,ועצוב גם לשמוע על לא מעט ילדים חריגים, כן כן זה סוג של אסון להורים, זה בסדר להינות מהספר כל אחת מתחברת באיזה שהוא מקום לתחושה להזדהות, וזה גם בסדר להיתאכזב מספר.