הוא היה מורה שלי לתנך. מורה מעולה. וכמובן גם סופר משורר.אוהב בכל ליבו את ירושלים. ציוני ברמ"ח איבריו. אני גם זוכר את הקיוסק של ירוחם לא מזמן עברתי שם והוא עוד היה. ירושלים של הזמנים ההם הייתה עיר נעימה הרבה יותר. הייתה הרבה תקווה ופחות פאנטיות. שכונת בית הכרםזכורה לי רק לטוב. התנך על פי דרכו היה ספר. ששמר על רעננותו-העברית היתה מבחינתו מחוברת לנוף הקדומים. הוא היה נוהג להקריא פרקים רלוונטיים למקומות שאליהם טיילנו. זה היה זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים נפתחו הגבולות לטיולים שעד אז אפשר היה רק לחלום עליהם. והוא חלם עליהם בשירתו. זכה לחזור אליהם לאחר המלחמה.




