קראתי כשהייתי נערה. כך שאני לא זוכרת את תוכנו של הספר. רק זוכרת שבזמנו מאוד אהבתי אותו. אבל מפאת גילי המתקדם יש לי תחושה שאם הייתי מנסה לקרוא אותו היום הייתי רואה אותו בעיניים אחרות כנראה. בעבר, היה קל הרבה יותר להרשים אותי, לרגש אותי, לגרום לי לדמוע. אהבתי ספרים על שיש בהם רקע היסטורי ומביאים ניחוח אחר וכמובן שיש בהם רומנטיקה וסיפור אהבה כואב. היום, ישנה אפשרות שהייתי חושבת שאולי הספר צפוי או קיטשי ואולי הייתי עדיין אוהבת. אין לי מושג. רק ברור לי שהטעם שלי התפתח והשתנה ולצערי לא הרבה ספרים מותירים עלי חותם לאורך זמן. בימי נעורי התרגשתי, הלכתי עם הדמויות מהספרים שקראתי ימים, דמיינתי שאני חיה את חייהם.
קל היה לי להתרגש.. מה שעצוב בשינוי הגיל, שקשה להפתיע אותך בקלות, אתה הופך ציני יותר ולמוד ניסיון ואכזבות. מתגעגעת לימים בהם הייתי בולעת ספרים שלמים בשבוע, גומעת אותם ונסחפת לעולמות אחרים.. זוכרת לקללת הקמע חסד נעורים. בימים ההם על חלק מהספרים אפילו לא היה רשום התוכן בכריכה, היית צריך לקחת סיכון על פי השם של הספר, לנסות לנחש על מה הוא יהיה. לקחת אותו הביתה, להתאכזב או להתאהב. היה בזה גם משהו מרגש ומפתיע. היה סופר שבזמנו היה כנראה סופר רב- מכר כי היה לו כמות נכבדת של ספרים על המדף. קראו לו פרנק ירבי.. היום מי זוכר אותו בכלל? מי שמע עליו? מעניין כמה מסופרי רבי המכר של ימינו ייעלמו בתהום השכחה? מה גורם לספר אחד להפוך לקלאסיקה שמחזיקה שנים ולאחרים להצליח בתקופתו אך במהרה, נס ליחו?

ספר מקסים על היחסים בתוך המשפחה המסתירה סודות שנחשפים ככל שהופכים את העמודים בו.

הספר מתחיל בפתח דבר. מרגו רחוקה מבית ילדותה. היא עוד זוכרת את התסיסה המבעבעת של הסיידר על לשונה, את אור הנורות המפזז, הבוץ השחור והסמיך שנדבק אל כפות ידיה הזבות דם. היא שקועה בשינה והסודות מעברה מבצבצים... מה עשית? מה עשית בשם אלוהים?

מה מרגו עשתה?

ב-18.9.2018 מרגו מקבלת הודעה מאחותה איב "צריכים אותך בבית לוסי מתחתנת בשבת הקרובה!" זמן קצר לאחר מכן היא מקבלת הודעה מלוסי אחותה... "אני זקוקה לך. נשיקות, לוס".

מה כל כך בהול להינשא בהתראה כזו קצרה?

מדוע אחיותיה מתחננות אליה להגיע לחתונה?

בלית ברירה ולמרות הכול מרגו אוספת את עצמה ומוצאת את עצמה ברכבת לעבר כפר הולדתה – ווינדפולס.

בכפר היא פוגשת את אחיותיה: איב ולושי שעומדת להינשא לטום. שתיהן עסוקות בחצר הבית בסידורים לחתונת הבזק.

האם קיט מופיעה לפתע תוך כדי מפגש האחיות בלבוש קימונו שמסתיר מתחתיו כותנת לילה. לקיט לא היה אכפת מהופעתה החיצונית. היא הייתה מאז ומתמיד שקועה בכתיבת הרומנים האירוטים שלה, ולא ראתה מה קורה מתחת לאפה.

מרגו עזבה את הבית בגיל 16. מה קרה ולמה?

לוסי מתחתנת עם טום. הודעת הבזק הזו מעוררת הרמת גבות אצל בני המשפחה. מה כל כך דחוף?

איזה ספר נדיר! בתור חובבת רומנים היסטורים מושבעת, בעלת מנוי בספריה מגיל חמש ומקדשת את חשיבותה של המילה הכתובה והכרוכה בעטיפה יפה, ספר זה נתפר למידותיי! איזה עונג צרוף!

השנה היא 1939. זהו סיפורה של אודיל, בחורה צעירה מפריז החולמת להיות אישה עצמאית. היא מתקבלת לעבודה בספרייה האמריקאית בפריז, מתחילה להתרגל לשגרת העבודה המעניינת והמספקת לה עונג רב ואז הנאצים כובשים את פריז.

אודיל וצוות הספרייה כה מסורים לעבודתם ולמנויים, שהם מחליטים להנגיש את הספרים לכולם ויהי מה, כן, גם במחיר נטילת סיכונים אישיים רבים. אודיל מחליטה שכלום לא ישבור את רוחה ולא יניא אותה מלשרוד את המלחמה, מלבצע את עבודתה על הצד הטוב ביותר ומלאהוב בכל ליבה את פול, ארוסה וקצין משטרה צעיר ומבטיח ואת בני משפחתה.

ציר נוסף לעלילה מתחיל בשנות השמונים והמגולל את סיפורה של לילי, בחורה צעירה העוברת קשיים משלה בעיירה במונטנה, ארצות הברית. לילי מתחברת אל אודיל, כעת אישה מבוגרת, מבודדת ועצובה.

האם תצליח אודיל לשרוד את המלחמה בלא פגע?
האם היא ועובדי הספרייה יוכלו לבצע את עבודתם ללא סנקציות מצד הנאצים?
איזה לקח התקופה הזו תלמד את אודיל?
כיצד מוצאת את עצמה אודיל בארה"ב?
כיצד מתחברות שתי התקופות יחדיו?

הסיפור מובא בגוף שלישי ונע בין העבר של אודיל במהלך המלחמה בפריז, לבין שנות השמונים כשהיא נמצאת בארצות הברית. הכתיבה פשוט מאוד סוחפת וקולחת! מצאתי את עצמי נשאבת אל תוך העלילה המהפנטת הזו. הרגשתי שאני נמצאת יחד עם אודיל בפריז. התרגשתי איתה וכאבתי את כאבה. וכשהוצגה לילי התחברתי אף אליה והחיבור בין השתיים היה מאוד מיוחד, נוגע ומרגש ובהחלט בעל ערך מוסף. הדמויות בנויות בצורה פשוט מאוד נפלאה. הדמויות בנויות בצורה פשוט מאוד נפלאה. הקריאה עוררה בי חשק עז להשחיז את מעט הצרפתית שלמדתי.