•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
מוקדשת לדרשה פוליטית, כשב-20% הנותרים אתה תוהה על אם רומן הנו האמצעי הנכון לבטא דרשה כזאת. אז בבקשה לא להיתמם לי עכשיו כאילו אני מתייחס בצורה מילולית מדי ליצירה אמנותית נשגבת. תגובתי התייחסה ישירות לעניין ש*אתה* הדגשת, עניין האשמה ההיסטורית כאילו של האדם הלבן. ואני הסברתי ,שאם יש לפקוד עוון אבות על בנים (ולא רק על "שלשים ורבעים" אלא הרבה מעבר מזה ואולי לנצח) אזי מהבחינה המטמטית הפשוטה אתה (וכנראה גם הסופרת) טעית בכתובת. תגובתך אלי, שכולה השתלחות אישית וללא התייחסות עניינית לטיעון שהעליתי, מעידה על חולשה.
אז יותר מדוייק להגיד סבא-רבא-רבא-רבא-רבא (לפחות) הרי העבדות באימפריה הבריטית בוטלה ב-1808 ואנחנו חיים ב-2022. שנית, אחוז המשעבדים בין הבריטים של אותה תקופה היה נמוך ביותר, הרי חלק הארי של הבריטים חיו (אין פלא) בבריטניה, שבה אף פעם לא היו עבדים במספרים משמעותיים. אפילו בארה"ב, (איפה שהיו די הרבה), רק לאחוז או שניים מן האוכלוסיה היו עבדים. וודאי שלתיירים מארצות אחרות באירופה (חוץ מספרד ופורטוגל) יש קשר כמעת אפסי לעבדות. כנ"ל אמריקאים (כמוני) שמשפחותיהם הגיעו ממזרח אירופה שנים רבות אחרי ביטול העבדות. לעומת זאת, אזרח ג'מאיקה שיש לו אדם לבן או שניים באילן היוחסין (וזה נכון לרוב שם — בארה"ב זה נכון לכמעט כולם) דווקא לסבא-רבא...רבא *שלו* יש סיכוי גבוה מאד שהיה קשר עם העבדות (וסיכוי 100% שהיה לו קשר עם עֲבָדוֹת). לכן, האצבע המאשימה של הסופרת הצדקנית הזאת צריכה להיות נטוייה, יותר מכל, בחזרה אל עצמה. ובמקום להעליל עלילות על התיירים, להגיד להם תודה על הכסף שהם מוציאים באי העלוב שלה.
הוא קצר אבל לא שרדתי אותו. הייתי אומר שהוא מניפסט ולא פרוזה וזה לא סוג הדברים שאני אוהב לקרוא ( מעדיף את המסרים שלי עטופים עמוק בפרוזה ) . מה גם שקיוויתי שתיתן קצת הצצה לחיים של אניגואה ( כן כמו אותו תייר משועמם ) אבל היא חזרה כל הזמן לאתה נוצרי לבן רע. את הביקורת שלך אהבתי.
