יש אצלנו בדיור המוגן (שמתם לב שהיום אומרים רק דיור מוגן? המילה בית אבות הפכה להיות מילה מוקצית מחמת מיאוס. כמו שאומרים נוחיות ולא בית שימוש) ספרייה קטנה. לא משהו רציני. חדר אחד קטן עם כמה מאות ספרים שקיבלנו בתור תרומה. לפני כמה ימים הגיע בחור עם תרומה של כמה ספרים ובניהם הספר הזה. אז ורה, הדיירת שאחראית על הספרייה, ישר אמרה לו מה פתאום? זה ספר נוער, לא ספר לאנשים מבוגרים (שמתם לב שהיום אומרים רק אנשים מבוגרים ולא קשישים? המילה קשיש הפכה להיות מילה מוקצית מחמת מיאוס. יותר גרוע מבית שימוש) ולא הסכימה לקבל את התרומה. אז אני, איך שאני רואה את זה, ישר לקחתי ממנו את הספר. מי קבע שקשיש כמוני (לעזאזל עם הפוליטיקלי קורקט) לא יכול לקרוא ספר נוער? אנשים לא מבינים שגם ישיש בן 100 בתוך הלב שלו יכול להיות צעיר. וגם להפך. כמו שאני צעיר ברוח שלי ופעמים שובב וילדותי גם בגילי המופלג, אני בטוח ש-ורה הייתה כזאת חמורת סבר גם בתור נערה. כמו שאני קראתי את הארי פוטר בגיל 100, ככה היא בטח קרה את דוסטויבסקי בגיל 16. והשוויצה בזה. הספר יפה מאוד. יש בו תמימות וגם ממזריות, יש בו חוש הומור שובב אבל גם רגעים דרמטיים לא מעטים. יש בו מתח וציפייה לבאות, יש טובים ורעים ויש קסמים כמובן. הפרקים קצרים כמו שאני אוהב, לכל פרק יש שם חביב ואפילו ציור נחמד שמקשט אותו. גם התרגום מצוין, כמו במקרה של המצנפת המזמרת. אני חושב שקשה לתרגם מאנגלית בחרוזים את השיר החביב שלה, והמתרגמת גילי בר הלל עשתה יופי של עבודה. אני קצת עלובה אך אל תזלזלו בי כי כל הכובעים כולם בזאת לא יתחרו בי לי אין נוצה או מצחייה ולא פינות שלוש אך בעניין של למיין אני תמיד בראש כי כל אדם אשר יחבוש אותי על הקרקפת כל מחשבה אצלו בראש מיד אלי נשקפת אני לא זקוק למצנפת כדי לדעת ש-ורה, אם הייתה את הסקירה קוראת, בוודאי עלי היתה כועסת.

נגיד שכתבת ספר שהפך להצלחה עולמית ואחר כך כתבת עוד כמ ספרים שלא מצליחים לגרד את ההצלחה ההיא. מה תעשה? תחזור לגיבור של הספר הראשון ותנסה לחזור על ההצלחה. אלן - הזקן ההוא מהחלון - ויוליוס יוצאים למסע בכדור פורח. הם נוחתים נחיתת חירום בלב ים, ואז ניצלים בעזרת ספינה צפון–קוריאנית. הבעיה שקברניט הספינה מאחסן בתא שלו תיק ג'יימס בונד מלא אורניום מוברח, כחלק מהתוכנית לפיתוח נשק גרעיני של קים ג'ונג–אוּן... ואם זה נשמע לכם דבילי, זה אפילו יותר אידיוטי כשקוראים את זה.

כשוורה, הספרנית בספרייה הקטנה בדיור המוגן שלי ראתה אותי קורא את הארי פוטר היא הרימה גבה. מה פתאום הזקן הזה קורא ספר נוער? כשלקחתי מהספרייה את הספר הזה, היא הרימה שתי גבות, והוסיפה מבט זועם במיוחד. סיפורים ארוטיים? אין לו טיפת בושה, האשמאי הזקן הזה. טוב, ורה, את יכולה להירגע. סיפורים ארוטיים ממש לא תמצאי פה. מש שכן תמצאי זה ספר קליל וכייפי לימי השרב הכבד שלנו. ניקי היא מדריכה לקורס כתיבה לנשים. העניין הוא שהמשתתפות שם עושות הכל חוץ מלכתוב. הכתיבה היא רק תירוץ למפגשים חברתיים שבהם הן משתפות אחת את השנייה באהבות שלהן, בקשיים ובמצוקות שבחייהן. הבעיה היא שאם הגברים בקהילה ההודית פאנג'בית סיקית יגלו על ה"פטפוטים" של הבנות, יהיה מאוד לא נעים... הספר הזה חושף את הצורך האנושי הבסיסי בקשרים חברתיים, והוא עושה את זה בדרך קלילה וחביבה מאוד. הוא מתובל בניחוח הודי חזק וריחני. הידעתם שגולאב ג'מון זה כדורי חלב מוצק מטוגנים בשמן עמוק ומושרים במי ורדים? ולחשוב שעכשיו אכלתי ארוחת בוקר שכוללת שתי פרוסות לחם, גבינה וכוס תה. דיכאון.

כשוורה, הספרנית בספרייה הקטנה בדיור המוגן שלי ראתה אותי קורא את הארי פוטר היא הרימה גבה. מה פתאום הזקן הזה קורא ספר נוער? כשלקחתי מהספרייה את הספר הזה, היא הרימה שתי גבות, והוסיפה מבט זועם במיוחד. סיפורים ארוטיים? אין לו טיפת בושה, האשמאי הזקן הזה. טוב, ורה, את יכולה להירגע. סיפורים ארוטיים ממש לא תמצאי פה. מש שכן תמצאי זה ספר קליל וכייפי לימי השרב הכבד שלנו. ניקי היא מדריכה לקורס כתיבה לנשים. העניין הוא שהמשתתפות שם עושות הכל חוץ מלכתוב. הכתיבה היא רק תירוץ למפגשים חברתיים שבהם הן משתפות אחת את השנייה באהבות שלהן, בקשיים ובמצוקות שבחייהן. הבעיה היא שאם הגברים בקהילה ההודית פאנג'בית סיקית יגלו על ה"פטפוטים" של הבנות, יהיה מאוד לא נעים... הספר הזה חושף את הצורך האנושי הבסיסי בקשרים חברתיים, והוא עושה את זה בדרך קלילה וחביבה מאוד. הוא מתובל בניחוח הודי חזק וריחני. הידעתם שגולאב ג'מון זה כדורי חלב מוצק מטוגנים בשמן עמוק ומושרים במי ורדים? ולחשוב שעכשיו אכלתי ארוחת בוקר שכוללת שתי פרוסות לחם, גבינה וכוס תה. דיכאון.

כשוורה, הספרנית בספרייה הקטנה בדיור המוגן שלי ראתה אותי קורא את הארי פוטר היא הרימה גבה. מה פתאום הזקן הזה קורא ספר נוער? כשלקחתי מהספרייה את הספר הזה, היא הרימה שתי גבות, והוסיפה מבט זועם במיוחד. סיפורים ארוטיים? אין לו טיפת בושה, האשמאי הזקן הזה. טוב, ורה, את יכולה להירגע. סיפורים ארוטיים ממש לא תמצאי פה. מש שכן תמצאי זה ספר קליל וכייפי לימי השרב הכבד שלנו. ניקי היא מדריכה לקורס כתיבה לנשים. העניין הוא שהמשתתפות שם עושות הכל חוץ מלכתוב. הכתיבה היא רק תירוץ למפגשים חברתיים שבהם הן משתפות אחת את השנייה באהבות שלהן, בקשיים ובמצוקות שבחייהן. הבעיה היא שאם הגברים בקהילה ההודית פאנג'בית סיקית יגלו על ה"פטפוטים" של הבנות, יהיה מאוד לא נעים... הספר הזה חושף את הצורך האנושי הבסיסי בקשרים חברתיים, והוא עושה את זה בדרך קלילה וחביבה מאוד. הוא מתובל בניחוח הודי חזק וריחני. הידעתם שגולאב ג'מון זה כדורי חלב מוצק מטוגנים בשמן עמוק ומושרים במי ורדים? ולחשוב שעכשיו אכלתי ארוחת בוקר שכוללת שתי פרוסות לחם, גבינה וכוס תה. דיכאון.

כשוורה, הספרנית בספרייה הקטנה בדיור המוגן שלי ראתה אותי קורא את הארי פוטר היא הרימה גבה. מה פתאום הזקן הזה קורא ספר נוער? כשלקחתי מהספרייה את הספר הזה, היא הרימה שתי גבות, והוסיפה מבט זועם במיוחד. סיפורים ארוטיים? אין לו טיפת בושה, האשמאי הזקן הזה. טוב, ורה, את יכולה להירגע. סיפורים ארוטיים ממש לא תמצאי פה. מש שכן תמצאי זה ספר קליל וכייפי לימי השרב הכבד שלנו. ניקי היא מדריכה לקורס כתיבה לנשים. העניין הוא שהמשתתפות שם עושות הכל חוץ מלכתוב. הכתיבה היא רק תירוץ למפגשים חברתיים שבהם הן משתפות אחת את השנייה באהבות שלהן, בקשיים ובמצוקות שבחייהן. הבעיה היא שאם הגברים בקהילה ההודית פאנג'בית סיקית יגלו על ה"פטפוטים" של הבנות, יהיה מאוד לא נעים... הספר הזה חושף את הצורך האנושי הבסיסי בקשרים חברתיים, והוא עושה את זה בדרך קלילה וחביבה מאוד. הוא מתובל בניחוח הודי חזק וריחני. הידעתם שגולאב ג'מון זה כדורי חלב מוצק מטוגנים בשמן עמוק ומושרים במי ורדים? ולחשוב שעכשיו אכלתי ארוחת בוקר שכוללת שתי פרוסות לחם, גבינה וכוס תה. דיכאון.