זזאב•לפני 7 שניםגם אניגם אני התחלתי לקרוא את הספר, והתעייפתי בדיוק מאותם דברים שציינת.. יותר מידי פרטים על כיכרות צמתים, בתים, ונופים פשוט התעייפתיעל הביקורת של פאפו על הכריש מאת מישקה בן-דוד
המורה יעלה•לפני 7 שניםהכי הגיוני שכל אחד יילך עם היתרונות שלו,ולוחמה פיזית יותר מתאימה לגברים בדר"כ, מה נעשה... לא צריך להתכחש למציאות. אבל לנשים יש בעיני יכולת לוחמה פסיכולוגית יותר גבוהה. לטוב ולרע. נשים יכולות לשבור מנטלית בהצלחה רבה הרבה יותר מגברים.על הביקורת של פאפו על כשהגלים מתחזקים מאת שרון צוהר
אלון דה אלפרט•לפני 7 שניםהמכשול הפיזי הוא בלתי עביר. זו עובדה מוצקה, שמגובה בניסיון מר ומחקרים מעמיקים.הנחתי קודם כמה קישורים, אבל תכל'ס הכול נמצא ומפורט כאן: https://www.nationalreview.com/2015/07/women-in-combat-military-effectiveness-deadly-pentagon/על הביקורת של פאפו על כשהגלים מתחזקים מאת שרון צוהר
שונרא החתול•לפני 7 שניםיש לי שתי מילים בשבילך: אליס מילר.לא שאני חושבת שנשים צריכות (ובטח שלא חייבות) להשתלב בכל יחידה בצה"ל, אבל המכשול הפיזי הוא לא בלתי עביר.על הביקורת של פאפו על כשהגלים מתחזקים מאת שרון צוהר
התהום [מהדורת 2011]אלי אבידראתם אוהבים את הפוליטיקה של המזרח התיכון ? תמיד עניין אתכם מדוע מתנהלים מגעים בצורה כזו או אחרת ? שאלתם את עצמכם כיצד משרד החוץ משווק את ישראל, ובאיזה כלים ? אז מה דעתכם לקבל הצצה אל אחורי הקלעים מגוף ראשון ?! אלי אבידר כתב ספר, והוא יודע בדיוק מה הוא אומר. בעייני אבידר הוא דמות להערצה: הוא בוגר יחידה 504 (עוצבת המודיעין האנושי - יומינט), שימש כיועץ ושליח של משרד החוץ - הוא שימש מנכ"ל בורסת היהלומים (2016) הוא איש ציבור, פרשן ופובליציסט. אבידר מכהן כנשיא חברת Carats.IO וגם בתפקיד סגן נשיא CIBJO. אדם שמכיר כ"כ טוב את העולם הערבי (נולד במצריים, ודובר את השפה הערבית כשפת אם) וכותב על כך ספר - זה נכס. לאורך ספרו העתיר ידע משובח, זועק אלי מקירות ליבו את הטעויות הרבות שמדינת ישראל עשתה במהלך מומי"ם, ושתפי"ם עם מדינות ערב. כיצד ראשי המדינה לא הבינו לאורך ההיסטוריה של המדינה את ה"ראש הערבי", וכיצד להתנהל נכון בסביבה חשדנית ומוסלמית. הספר הזה הוא למי שבאמת רוצה להכיר את השכנים שלנו במזרח התיכון, וכיצד הדברים בשכונה האלימה שלנו פועלים. פשוט מומלץ !!!
שמים (שמיים) אדומיםדניאל שנערבמילה אחת - מדהים ! בכמה מילים: כשאנחנו פונים לקריאת ספר מתח, אנחנו מפנים לכך אנרגיה וריכוז. ספרי מתח נועדו, כשמם, למתוח את הקורא בסיפור שסופו לא ידוע עם עלילה מתפתלת. כשקורים את ספרו של דניאל שנער "שמיים אדומים" מבינים את המשמעות של ספר מתח איכותי וקצבי. יהודים - ערבים, מדינת ישראל - פלשתין, הסכסוך היהודי - פלסטיני, מבוקשים - צה"ל: כל אלה באים לידי ביטוי מדויק ומתומצת בספר סוחף עם דמויות שמתוארות היטב, ושקל להתחבר אליהן. כל דמות מייצגת צד במציאות הכה מורכבת במדינה כה קטנה מוקפת דם ומלחמות. העלילה כל כך מתוארת טוב ומציאותי מצד אחד, ומצד שני כה מטלטלת ועוצמתית - שפעמים נראה כי אתה צופה בה ממש, ואתה שוכח שאתה קורא אותה מספר מודפס. סיכום: הספר כתוב בצורה מדהימה וקולחת שלא ייתן לכם להוריד אותו מהידיים. מהספרים הטובים שנכתבו כאן בשנים האחרונות.
כשהגלים מתחזקיםשרון צוהרהספר מגולל את סיפורה של בחורה צעירה ושאפתנית להתקבל למסלול הקשה בצה"ל - המסלול של שייטת 13 (הקומנדו הימי). למרות שאין לספר שייכות למציאות, מאחר וכנראה לא תהיה אישה במסלול של השייטת (בגלל המאמצים הפיזיים הכמעט בלתי אפשריים), עדיין מדובר בספר סוחף ומלא תשוקה. אני לא רוצה להרחיב על העלילה עצמה - חבל להרוס. זהו ספר שלגמרי נותן תמורה לעלות שלו. הוא משכיח מהקורא כי מדובר בספר כתוב. הקורא נישאב לעלילה, לדמויות ולאהבה השבירה, אך באותה עת גם החזקה ביותר. זהו ספר שמדבר על אהבה, התשה, עצבות, שימחה, ניצחון, ייאוש - הכל ביחד, ושזור מעולה. סיכום: ספר מהמם, שטרם נראה כמוהו בארץ מבחינת העלילה והמיקום שלה. במילה אחת: שווה !
לבד בתיאטרון המוותטרי הייז"לבד בתיאטרון המוות" הוא ספר עב קרס (קרוב ל 700 עמודים). רכשתי אותו בגלל המלצות חמות. כשהתחלתי לקרוא אותו, גם לאחר 100 עמודים היה לי סוג של 'כעס' על המחבר. מדוע צריך כל כך הרבה דפים לפרוס עלילה ? מדוע אי אפשר לנקז את הכול ל 300-400 עמודים ? מדוע צריך ליצור ספר כפול בגודלו מספר ממוצע. אבל החלטתי שאם יש כ"כ הרבה המלצות, כנראה שיש הפתעה אליה עדיין לא נחשפתי. - וצדקתי. הספר הוא מהמותחנים האיכותיים שקיימים פה. הוא מחולק ל 4 חלקים שיוצרים עלילה נוגסת ומורטת עצבים. דבר שגרם לי להתפעלות הוא שלאורך כל הספר רמת הכתיבה גבוהה, ומתארת את הסיטואציות המתוארות היטב. לסיכום: אם יש לכם סבלנות (הרבה סבלנות), ואתם קוראים נאמנים של ספרי מתח - הספר הזה הוא בשבילכם !
המטרהדיוויד באלדאצ'ירובי וריל הם 2 סוכנים חשאיים, האליטה שיש ברשות ארה"ב. הם עברו הכשרות מפרכות ב"כבשן", הכבשן הוא מתקן אימונים שנועד לחשל את אלה שלא הצליח להרוג. כחלק מהמשימות המיוחדות אותן הם מבצעים, ומאחר שהם הזרוע המבצעת של הממשל - נקראים רובי וריל למשימה בלתי אפשרית - הוצאת 2 ילדים מגטו בלב דרום קוריאה. חייהם של צמד הסוכנים אינו קל, ראש סוכנות ה C.I.A לא מחבב אותם בלשון המעטה, והוא שולח אותם למשימות מסוכנות, בידיעה שלא יוכלו לחזור מהן. אז איך הם בכל זאת שורדים ? מה הקשר בין 2 סוכנים מעולים, לרוצחת שכירה של ממשלת דרום קוריאה ? מי חטף את חברתו של רובי, ומדוע ? מה הקשר בין ריל, לזקן שנגזר עליו עונש מוות, הכלו בכלא לנידונים למוות, קרמינל ורוצח בדם קר ? כל זאת, ועוד, תוכלו לגלות בספרו המעניין של דייויד באלדאצ'י ! לסיכום: ספר מתח מעניין וקולח.
להתראות אללהלי-אור אמירספר גרוע !!!! כואב נורא לכתוב ביקורת כ"כ נוקבת, אבל מישהו צריך לעשות אותה. מעל 100 העמודים הראשונים, אתה לא מבין אם ה'סופרת' באה לפרוש עלילה, או לדבר עם עצמה. זה אחד מהספרים המגוחכים שיש. אתן לכם דוגמא להמחשה: תדמיינו שמעל 100 עמודים אתם קוראים מתוך מקלט שפתוח במשרד טיפוסי.. אתם שומעים את המזגן שעובד, פה ושם כיסאות זזים, ולפעמים גם שיחה שאין לכם מושג על מה היא, ולמה אתם צריכים להאזין לה. - זו ההרגשה בקריאה של הספר הזה. הובטח לכם "מסתערבים" / מרדפים / אקשן באוויר.. אז חבל שתתאכזבו. פשוט בזבוז זמן טהור.